אוקיי, אני יודעת, זה נשמע מוגזם. אבל תאמינו לי, הבחירה של צבע לקיר יכולה להיות יותר מסתם החלטה עיצובית. היא יכולה להיות מסע. מסע מטורף של גילוי עצמי, פקפוק עצמי, ובסוף – ניצחון קטן (או גדול, תלוי כמה הקיר הזה שיגע אתכם).
אני נעמה, ובמשך שנים הייתי תקועה ב"בז' הבטוח". כולנו היינו שם, נכון? מפחדים לטעות, מפחדים שישפטו אותנו, מפחדים... מצבע נועז מדי על הקיר.
אבל אז קרה משהו. קראתי מחקר מעניין על פסיכולוגיית הצבע (כן, יש דבר כזה!). מסתבר שצבעים משפיעים עלינו ברמה תת-הכרתית. כחול יכול להרגיע, אדום יכול לעורר תשוקה (או עצבים, תלוי את מי שואלים), וירוק... ירוק יכול לגרום לנו להרגיש יותר מחוברים לטבע. מי היה מאמין?
אבל הבעיה היא, שכל המידע הזה לפעמים יכול להיות משתק. יש כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה דעות, כל כך הרבה בלוגים של עיצוב פנים שגורמים לך להרגיש שאתה עושה הכל לא נכון.
אז מה עושים?
הטריק שעובד: תפסיקו לחשוב מה אחרים יחשבו.
אני יודעת, קל להגיד. אבל באמת. קחו רגע ותשאלו את עצמכם: איזה צבע גורם לי לחייך? איזה צבע גורם לי להרגיש בנוח? איזה צבע גורם לי להרגיש... אני?
זה לא משנה אם זה ורוד ניאון או אפור עכבר. מה שחשוב זה שזה יהיה הצבע שלכם.
אני ניסיתי פעם צבע כתום זוהר בחדר השינה. כן, אני יודעת, נשמע נורא. וכן, זה היה נורא. אבל למדתי מזה. למדתי שאני אוהבת צבעים חמים, אבל לא בהכרח כאלה שמזכירים לי שקיעה לוהטת כל היום.
אז איך עושים את זה בפועל?
- דוגמיות, דוגמיות, דוגמיות! אל תקנו גלון שלם בלי לבדוק את הצבע על הקיר שלכם בתנאי תאורה שונים. זה קריטי.
- אל תפחדו לטעות. צבע זה לא קעקוע. תמיד אפשר לצבוע מחדש.
- תקשיבו לאינטואיציה שלכם. אם משהו מרגיש לכם לא נכון, אל תעשו אותו.
אבל הנה משהו שאף אחד לא מספר לכם: לפעמים הצבע המושלם הוא לא הצבע שחשבתם עליו.
אני למשל, חיפשתי גוון ספציפי של ירוק מנטה במשך חודשים. קראתי מאמרים על תיאוריית הצבע של גתה (כן, גתה!). חרשתי את כל חנויות הצבע בעיר. ובסוף? בסוף מצאתי אותו... בחנות יד שנייה.
זה היה גלון קטן של צבע שכמעט פספסתי. הוא היה מאובק ומונח בצד, אבל משהו בו פשוט קרא לי. צבעתי איתו קיר אחד בסלון, וזה פשוט... עבד.
הוא לא היה בדיוק ירוק מנטה. הוא היה יותר... ירוק אפרפר, עם נגיעה של כחול. אבל הוא היה מושלם.
למה?
כי הוא לא היה מושלם. הוא היה אמיתי. הוא היה כמוני – קצת מבולגן, קצת לא צפוי, אבל בסופו של דבר, יפה כמו שהוא.
אז בפעם הבאה שאתם עומדים מול קיר לבן ומרגישים משותקים, תזכרו את זה: צבע הוא לא רק צבע. הוא הזדמנות. הזדמנות לבטא את עצמכם, הזדמנות להתנסות, והזדמנות לגלות משהו חדש על עצמכם.
אז איזה צבע יעשה לכם את זה?
אני באמת רוצה לדעת. תספרו לי בתגובות! אולי גם אני אלמד משהו חדש.
