האמת? אף פעם לא חשבתי שאמצא את עצמי כותבת על אבק. כן, אבק. אבל לא סתם אבק, אלא האבק הבלתי נראה הזה שמצטבר בפינות הכי מוזרות של החיים שלנו – אלו שאנחנו בדרך כלל בוחרים להתעלם מהם.
זוכרת את הפעם האחרונה שממש הסתכלת על איך את מבלה את הזמן שלך? לא תכננת, לא קבעת מראש, אלא פשוט היית? אני מודה, לי זה קורה לעיתים רחוקות מדי. תמיד רצתי משימה למשימה, מהספק לרשימת המטלות, בלי לעצור רגע לנשום. עד ש…
עד שיום אחד, במהלך סשן ניקיון פסח קלאסי (שעבר רחוק מלהיות קלאסי), מצאתי את עצמי מול ערימה של ניירות ישנים. חשבונות, פתקים, דברים שכבר מזמן לא רלוונטיים. ובמקום לזרוק הכל לפח, מצאתי את עצמי קוראת. ואז הבנתי משהו. וואו.
הררי הניירת האלה היו כמו האבק הזה. בלתי נראים ביום יום, אבל מצטברים ומשפיעים. כל החלטה קטנה, כל ויתור, כל מחשבה שלא נאמרה בקול רם – הכל שם. ואני? אני הייתי עסוקה מדי בלנקות את המשטחים, כדי לראות את מה שבאמת חשוב.
אז מה זה בכלל האבק הבלתי נראה הזה? זה יכול להיות כל דבר – דפוס מחשבה שלילי שחוזר על עצמו, מערכת יחסים שמרוקנת אותנו, חלום שזנחנו לפני שנים. אלו הדברים הקטנים שמצטברים ומשפיעים על האופן שבו אנחנו מרגישים ומתנהגים.
ואיך אנחנו מנקים אותו? זה לא עניין של שואב אבק. זה עניין של מודעות. של עצירה לרגע והסתכלות פנימה.
האם אנחנו באמת מאושרים?
זה נשמע פשוט, נכון? אבל האמת היא שזה קשה בטירוף. אנחנו כל כך רגילים לחיות על אוטומט, שאנחנו בקושי שמים לב לדברים האלה. זה קצת כמו מחקר שקראתי פעם על איך אנשים נוטים להמעיט בחשיבות של שינה איכותית, עד שהם ממש מתחילים לסבול מחוסר שינה כרוני (לדוגמה המחקר הזה מאוניברסיטת הרווארד שמדבר על הקשר בין שינה לבריאות נפשית: https://www.health.harvard.edu/newsletterarticle/sleep-and-mental-health). אותו הדבר קורה עם האבק הבלתי נראה הזה. אנחנו מתעלמים ממנו עד שהוא מתחיל להעיק עלינו ברמה הפיזית והנפשית.
לפעמים, הניקוי הזה דורש עזרה. לא תמיד אנחנו מסוגלים לראות את הדברים האלה בעצמנו. חברה טובה, מטפל או אפילו ספר טוב יכולים לעזור לנו להאיר את הפינות האלה. אני, למשל, מצאתי את עצמי נעזרת בטכניקות מיינדפולנס כדי להגביר את המודעות שלי. מדהים איך כמה דקות של נשימה מודעת יכולות לחשוף דברים שלא שמתי לב אליהם קודם.
אבל גם כאן, חשוב להיות ריאליים. אין פתרונות קסם. אני לא אומרת לכם שמיינדפולנס יפתור את כל הבעיות שלכם. ממש לא. זה כלי, אחד מני רבים, שיכול לעזור לנו לראות את הדברים בצורה קצת יותר ברורה.
היו תקופות שניסיתי הכל – יוגה, מדיטציה, ניקוי רעלים דיגיטלי – ועדיין הרגשתי תקועה. לפעמים, האבק הזה כל כך עקשן, שאנחנו צריכים לצאת למלחמה של ממש. אבל המלחמה הזו מתחילה קודם כל בהכרה. בהכרה שיש בכלל אבק.
אגב, גיליתי משהו מעניין. לפעמים, האבק הזה הוא בכלל לא שלנו. הוא תוצר של הציפיות של אחרים, של המסרים שאנחנו סופגים מהסביבה שלנו. אני זוכרת תקופה שהרגשתי שאני חייבת להצליח בכל מחיר, להגשים את כל החלומות שלי עכשיו ומיד. ואז הבנתי שהרבה מהלחץ הזה בכלל לא בא ממני. הוא בא מהסביבה שלי, מהחברה שבה גדלתי. זה הזכיר לי מאמר של ברנה בראון על פגיעות ואותנטיות (https://brenebrown.com/). היא טוענת שללמוד להיות פגיעים זה לא חולשה, אלא מקור עצום של כוח וחיבור. לכן, למדתי לשחרר את הציפיות האלה, אחת אחת. לא בבת אחת, אבל לאט לאט.
ואז קורה משהו מדהים. כשאנחנו משחררים את האבק הזה, אנחנו מפנים מקום לדברים חדשים. לדברים שאנחנו באמת רוצים.
האם אנחנו מוכנים לשינוי?
הניקוי הזה לא קל, אבל הוא משנה חיים. הוא מאפשר לנו לחיות בצורה יותר אותנטית, יותר מודעת, יותר שמחה. ואולי, בסופו של דבר, זה כל מה שחשוב.
אז הנה שאלה שאני משאירה אתכם איתה: איזה אבק בלתי נראה מסתתר בחיים שלכם? ומה אתם הולכים לעשות איתו? אני כאן כדי להקשיב.
