אוקיי, בואו נדבר על משהו שקרה לי השבוע, וגרם לי לחשוב על הכל קצת אחרת. זה מתחיל במדיח כלים, כן, אבל זה מגיע הרבה יותר רחוק מזה.
הדרמה במטבח
מצאתי את עצמי בערב אחד, מול מדיח כלים שובת. לא סתם שובת, אלא שובת בצורה דרמטית במיוחד: בריכת מים עמדה למרגלותיו, והריח... הו, הריח! מי שלא חווה ריח של מים עומדים במדיח אחרי יומיים, לא יודע מהו אסון אמיתי.
הנחתי את הכוס קפה שלי (הייתי זקוקה לה נואשות בשלב הזה), והתחלתי לחקור. מהר מאוד גיליתי את האשם: גומייה קרועה, קטנה וחסרת חשיבות לכאורה, שבלעדיה המדיח פשוט מסרב לתפקד.
עכשיו, אני מודה, אני לא "אשת תחזוקה" טיפוסית. אני יותר טיפוס של "גוגל יעזור לי", ואם לא - אז טלפון לאיש מקצוע. אבל הפעם, משהו בי אמר שאני יכולה לנסות לתקן בעצמי. אולי זה היה התסכול, אולי האתגר, ואולי סתם רצון לחסוך כמה שקלים.
המסע אל הגומייה הנכונה
התחלתי לחפש מידע באינטרנט. גוגל, יוטיוב, פורומים של תיקוני בית – טרפתי הכל. גיליתי שיש גומיות למדיח בכל גודל וצורה, ושהחלפתן היא לא תמיד פשוטה כמו שזה נראה.
הבנתי שאני צריכה להבין איזה סוג גומייה יש לי. פה הייתה הפתעה מספר אחת: מסתבר שיש הבדל עצום בין גומייה של מדיח סימנס לגומייה של מדיח בוש! מי היה מאמין?
הסתובבתי בכמה חנויות חלפים, מדברת עם אנשים שמבינים בגומיות למדיח כמו שאני מבינה בפילוסופיה של קאנט (כלומר, לא ממש). אחד אפילו אמר לי: "גברת, זה כמו למצוא מחט בערימת שחת! אבל אל תדאגי, יש לי מחט". הרגשתי קצת יותר טוב, אבל בעיקר מבולבלת.
אגב, חיפוש באינטרנט העלה תוצאות מדהימות. גיליתי קהילות שלמות של אנשים שמתעסקים רק עם תיקון מדיחי כלים! אתם קולטים? עולם ומלואו של ידע, תשוקה ותובנות, סביב מכשיר חשמלי אחד. זה גרם לי לחשוב – במה עוד אני מתעלמת מעומק הידע והניסיון שיש לאנשים סביבי?
החלפה בשני צעדים (בערך)
אחרי כמה שעות של חיפושים, מצאתי את הגומייה המתאימה. ניצחון קטן! אבל אז הגיע האתגר האמיתי: איך מחליפים אותה?
פה נכנס לתמונה יוטיוב, המורה הפרטי שלי לתיקוני מדיחים. צפיתי בכמה סרטונים, מלאת ביטחון עצמי מופרז. "זה שני צעדים", הבטיח לי הסרטון. "פשוט וקל".
אז זהו, שלא בדיוק.
הצעד הראשון היה להוציא את הגומייה הישנה. זה היה קל יחסית. הצעד השני, להכניס את החדשה, התגלה כמשימה בלתי אפשרית. היא לא נכנסה! ניסיתי לדחוף, למשוך, לסובב – כלום. התסכול חזר ובגדול.
רגע, לפני שאני ממשיכה, הנה נקודה למחשבה: כמה פעמים אנחנו מקבלים הבטחות שווא על פתרונות קלים ומהירים, רק כדי לגלות שהמציאות מורכבת בהרבה?
בשלב הזה, הייתי קרובה לוותר. כבר דמיינתי את עצמי מזמינה טכנאי, משלמת הון תועפות, ומתחרטת על הרגע שהחלטתי לנסות לתקן בעצמי. אבל אז, נזכרתי במשהו שאמא שלי תמיד אומרת: "אם משהו לא עובד, תנסי לחשוב מחוץ לקופסה".
אז חשבתי. הסתכלתי על הגומייה, הסתכלתי על המדיח, הסתכלתי על הסרטון ביוטיוב, ושאלתי את עצמי: מה הם לא מספרים לי? מה הם מניחים שאני כבר יודעת?
ואז זה היכה בי: צריך לשמן את הגומייה!
מרחתי קצת שמן צמחי על הגומייה (כן, שמן צמחי. גוגל אמר שזה בסדר), וניסיתי שוב. והפלא ופלא – היא נכנסה! לא בקלות, אבל נכנסה.
התובנה המפתיעה
המדיח עובד! ניצחון! אבל הניצחון האמיתי היה לא בתיקון המדיח עצמו, אלא בתובנה שהגעתי אליה תוך כדי.
הבנתי שהרבה דברים בחיים הם כמו החלפת גומייה במדיח: נראים פשוטים, אבל דורשים קצת יותר ממבט חטוף בסרטון יוטיוב. הם דורשים סבלנות, יצירתיות, נכונות ללמוד, ובעיקר – נכונות להיכשל.
ואולי זה המסר הכי חשוב שאני רוצה להעביר לכם היום: אל תפחדו להיכשל. אל תפחדו לנסות דברים חדשים. אל תפחדו להודות שאתם לא יודעים הכל. הכישלונות הם חלק מהמסע, והם אלה שמלמדים אותנו הכי הרבה.
זוכרים את הריח הנורא של המים העומדים? מסתבר שהוא לא רק תוצר של גומייה קרועה. קראתי מחקר מעניין (כן, אחרי התיקון המשכתי לחקור!), שמצא קשר בין ריחות לא נעימים במדיח לבין סוג מסוים של חיידקים. החיידקים האלה, אגב, משגשגים בסביבה לחה וחשוכה. אז הנה טיפ בונוס: השאירו את דלת המדיח פתוחה קצת אחרי שהוא מסיים לעבוד. זה עוזר לייבש אותו ולמנוע התפתחות של חיידקים.
אבל מעבר לטיפים פרקטיים, אני רוצה שתחשבו על זה: האם יש משהו שאתם דוחים או נמנעים ממנו בגלל שהוא נראה קשה מדי? האם יש משהו שהייתם רוצים לנסות, אבל מפחדים להיכשל?
אני מזמינה אתכם לקחת השראה מהגומייה הקטנה והמסכנה הזאת, ולנסות. גם אם זה רק להחליף גומייה במדיח.
מה אתם אומרים, מצטרפים לאתגר?
