אני חייבת להתוודות. קרה לי משהו מביך, מפחיד ומצחיק בטירוף בו זמנית. קראו לזה "האסון של דוד החשמל". כן, אני, נעמה, האישה שחושבת שהיא יודעת דבר או שניים על העולם הזה, כמעט שרפה את הבית. איך? טוב, בואו נצלול פנימה.
תמיד הייתי טיפוס של "עשה זאת בעצמך". גדלתי בבית שבו אם תיקון נזילה היה אתגר משפחתי, לא תירוץ להתקשר לאינסטלטור. אז כשדוד החשמל שלנו התחיל לעשות רעשים מוזרים, החלטתי שאני מטפלת בזה. מה כבר יכול להיות?
אוי, כמה טעיתי.
(רגע, אתם באמת חושבים שאני יודעת מה אני עושה? חכו, זה משתפר!)
פתחתי את היוטיוב, מצאתי סרטון הדרכה שנראה די פשוט, הצטיידתי בכלי עבודה (שחלקם לא היו קשורים בכלל לחשמל, אבל היי, לפחות נראיתי כמו טכנאית), ויצאתי לדרך.
ההתחלה הייתה מבטיחה. ניתקתי את החשמל (לפחות את זה עשיתי נכון!), פתחתי את המכסה של הדוד, והתחלתי לפרק. הרגשתי כמו גיבורה, כמעט כמו אילון מאסק שמפרק טילים (טוב, אולי לא ממש, אבל ההרגשה הייתה דומה).
אבל אז… הגיע הבאנג.
(בום! פשוטו כמשמעו.)
אני לא אכנס לפרטים המדויקים (שכוללים ניצוצות, עשן, וריח שרוף שהזכיר לי מסיבת ברביקיו שהשתבשה), אבל בואו נגיד שהדוד חשמל שלי הפך להיות קצת פחות "דוד חשמל" ויותר "אביזר לתפאורה בסרט אפוקליפטי".
אוקיי, אז אולי לא הצלחתי לתקן את הדוד. אבל מה שלמדתי מהחוויה הזו היה הרבה יותר חשוב מכל שיעור חשמל שהייתי יכולה לקבל מיוטיוב.
הלקח הראשון: מתי להגיד "אני לא יודעת".
(זו מיומנות. אני עדיין עובדת עליה.)
פרופ' אמי אדמונדסון מהרווארד, מומחית לבטיחות פסיכולוגית, מדברת על החשיבות של יצירת סביבה שבה אנשים מרגישים בנוח להודות בטעויות ולשאול שאלות. היא טוענת שאחד המכשולים הגדולים ביותר ללמידה וחדשנות הוא הפחד להיראות טיפש.
אני מודה, פחדתי להיראות טיפשה. רציתי להוכיח שאני יכולה לעשות הכל בעצמי. אבל האמת היא, שלפעמים, הכי חכם זה להרים ידיים ולקרוא למומחה.
הלקח השני: הסכנה של "אפקט דאנינג-קרוגר" בפעולה.
(קצת ידע יכול להיות דבר מסוכן.)
אפקט דאנינג-קרוגר הוא הטיה קוגניטיבית שבה אנשים עם מיומנות נמוכה מעריכים את היכולות שלהם גבוה מדי, בעוד שאנשים עם מיומנות גבוהה נוטים להעריך את היכולות שלהם נמוך מדי. במילים אחרות, ככל שאתה יודע פחות, ככה אתה חושב שאתה יודע יותר.
אני חושבת שזה בדיוק מה שקרה לי. ראיתי סרטון אחד ביוטיוב והחלטתי שאני מומחית לחשמל. הבעיה היא, שהידע שלי היה שטחי, והביטחון העצמי שלי היה מוגזם.
הלקח השלישי: הצניעות ככלי למידה עוצמתי.
(להודות שאני לא יודעת, זה הצעד הראשון ללמוד.)
אחרי שהזמנתי חשמלאי (שהסתכל על ה"יצירה" שלי עם תערובת של הלם ובידור), החלטתי ללמוד קצת יותר על חשמל. לא כדי לתקן דודים בעצמי, אלא כדי להבין מה קרה, ולמנוע את ה"אסון" הבא.
קראתי ספרים, השתתפתי בהרצאות, ואפילו דיברתי עם חשמלאים ותיקים. גיליתי עולם שלם של ידע, מיומנות וזהירות. הבנתי כמה אני לא יודעת, וזה היה מדהים.
אז מה המסר שלי אליכם? אל תפחדו מטעויות. הן חלק בלתי נפרד מהחיים. אבל תלמדו מהן. תהיו צנועים, תשאלו שאלות, ותזכרו שתמיד יש מה ללמוד.
וגם, אולי, פשוט תתקשרו לחשמלאי.
כי באמת, דוד חשמל זה לא משחק ילדים.
