אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי לעשות יוגה. חשבתי שאני סופר-וומן, אבל אחרי שנייה וחצי ב"כלב מביט מטה" הרגשתי כמו גוש בטון. המורה הסתכלה עליי בחיוך ואמרה: "תקשיבי לגוף שלך, נעמה. הוא תמיד יודע". באותו רגע צחקתי, אבל אחר כך הבנתי כמה זה נכון – לא רק ליוגה, אלא לכל דבר בחיים.
האם אי פעם הרגשת שהמוח שלך הוא כמו חדר חשוך עם אלף נורות שמהבהבות בו זמנית? זה קורה לי לפעמים, במיוחד כשאני מנסה לקבל החלטה חשובה. ואז, אני מחפשת את האור. את הבהירות. את התובנה הזו שתעזור לי לראות את הדברים בצורה ברורה יותר.
אז איך עושים את זה? איך מוצאים את האור הזה, כשהכל נראה מבולגן ומורכב? בואו נצא למסע קטן ביחד. אני לא מבטיחה פתרונות קסם (כי אין כאלה), אבל אני כן מבטיחה כמה נקודות מבט חדשות שיכולות לעזור.
מאיפה מתחילים? תשאלו את הגוף שלכם
כן, אני יודעת, זה נשמע קצת ניו-אייג'י. אבל תחשבו על זה רגע: הגוף שלנו הוא כמו מצפן. הוא מגיב לפני שאנחנו בכלל מבינים מה קורה. הקשבה לגוף היא לא רק להקשיב לבטן כואבת, אלא להקשיב לתחושות האינטואיטיביות שלנו.
קחו נשימה עמוקה. ממש עמוקה. שימו לב איך הגוף שלכם מרגיש כשאתם חושבים על האופציות השונות. האם אתם מרגישים התכווצות בבטן? קצב לב מואץ? או אולי דווקא נינוחות ושחרור?
הגוף לא משקר.
אני זוכרת פעם שהציעו לי עבודה ממש מפתה. על הנייר, הכל היה מושלם: משכורת גבוהה, תנאים טובים, אתגר מעניין. אבל בכל פעם שחשבתי על זה, הרגשתי כאילו מישהו יושב לי על החזה. בסוף, החלטתי לוותר. והאמת? לא הצטערתי לרגע. (גילוי נאות: לקח לי כמה חודשים למצוא משהו אחר, אבל זה כבר סיפור אחר).
המדע שמאחורי האינטואיציה
אוקיי, אוקיי, אני מבינה את הספקנות. אז בואו נעשה קצת סדר. מסתבר שהאינטואיציה שלנו היא לא סתם "תחושת בטן". היא מבוססת על עיבוד מידע מהיר ולא מודע במוח. מחקרים מראים שאנחנו קולטים מידע רב יותר ממה שאנחנו מודעים אליו, והגוף שלנו מגיב למידע הזה בצורה אוטומטית (לדוגמה, מחקר של פרופ' דניאל כהנמן על חשיבה מהירה ואיטית).
מקור מפתיע: קראתי פעם מאמר על ניהול סיכונים בקרב ברוקרים בוול סטריט. הם נעזרים בטכניקות דומות כדי להרגיש את השוק לפני שהוא משתנה.
אבל רגע, זה לא אומר להתעלם מהשכל הישר! האינטואיציה היא כלי עוזר, לא תחליף לחשיבה ביקורתית. צריך לשלב את שניהם.
לנקות את הרעש: איך עושים את זה?
אחד הדברים הכי קשים בעידן שלנו הוא להתמודד עם הרעש. יש כל כך הרבה מידע, כל כך הרבה דעות, כל כך הרבה גירויים... איך אפשר בכלל לשמוע את הקול הפנימי שלנו?
הנה כמה טריקים שאני משתמשת בהם:
- מדיטציה: כן, אני יודעת, זה נשמע כמו קלישאה. אבל מדיטציה עוזרת לי להשקיט את המחשבות וליצור מרחב פנימי. גם חמש דקות ביום יכולות לעשות הבדל. (המלצה שלי: אפליקציית Headspace).
- טבע: לצאת לטבע, לנשום אוויר צח, להסתכל על עצים. זה תמיד עוזר לי להתחבר מחדש לעצמי.
- הקשבה למוזיקה: מוזיקה מרגיעה יכולה להרגיע את הנפש ולאפשר למחשבות להתבהר.
- כתיבה חופשית: לכתוב כל מה שעולה לי בראש, בלי לחשוב, בלי לצנזר. לפעמים, התשובות נמצאות שם, מחכות להתגלות.
הטעות שכולנו עושים (ואיך להימנע ממנה)
אני חושבת שהטעות הכי גדולה שאנחנו עושים היא שאנחנו מנסים למצוא את התשובה "הנכונה". אנחנו מחפשים את הפתרון המושלם, את הדרך הבטוחה, את ההחלטה שתביא לנו רק הצלחה.
אבל האמת היא שאין דבר כזה. החיים הם לא שחור ולבן. יש הרבה גוונים של אפור, והרבה פעמים אנחנו צריכים לקבל החלטות בלי לדעת את כל הפרטים.
אז מה עושים?
מפסיקים לרדוף אחרי השלמות.
במקום זה, מתמקדים בערכים שלנו. שואלים את עצמנו: מה הכי חשוב לי? מה אני רוצה להשיג? איזה אדם אני רוצה להיות? התשובות לשאלות האלה יעזרו לנו להבין מה הכיוון הנכון עבורנו.
משפט קצרצר לסיום:
הבהירות נמצאת בתוכנו. צריך רק ללמוד איך למצוא אותה.
אני לא יכולה להגיד לכם מה לעשות. אני יכולה רק לחלוק את הניסיון שלי, את הטעויות שלי, את התובנות שלי. ואני מקווה שמשהו מזה יעזור גם לכם למצוא את האור שלכם.
אז... מה אתם חושבים? האם אתם מקשיבים לאינטואיציה שלכם? מה עוזר לכם למצוא את הבהירות שלכם? שתפו אותי!
