טוב, בואו נדבר על זה ברצינות. כמה פעמים מצאתן את עצמכן מול בעל מקצוע, מרגישות קצת... מטופשות? כאילו הוא מדבר בשפה אחרת, והיחיד שצריך מתרגם זה אתן? אני יודעת, קרה לי יותר מדי פעמים. פעם, כשניסיתי להסביר לטכנאי המחשבים שהאינטרנט "עושה לי בעיות", הרגשתי כמו ילדה קטנה שמספרת סיפור דמיוני.
ואז הבנתי משהו: הבעיה היא לא בי. או לפחות, לא רק בי. הבעיה היא בגישה. אנחנו ניגשות לתקשורת הזו מתוך נקודת הנחה שאנחנו צריכות להבין הכל, להיות מומחיות, ולא להישמע טיפשות. אבל האמת היא שאף אחד לא מצפה מאיתנו לזה!
אז מה כן מצופה מאיתנו? ואיך יוצרים תקשורת אפקטיבית, שבה שני הצדדים מבינים אחד את השני, בלי להרגיש תסכול או חוסר אונים? בואו נצא למסע הזה ביחד, עם קצת הומור, קצת כנות, והרבה תובנות.
להבין את המשחק: למה התקשורת הזו כל כך מאתגרת?
חשבתן פעם למה שיחה עם רופא לפעמים מרגישה כמו מבחן? זה לא רק הידע המקצועי שלהם (שאנחנו, כמובן, מכבדות מאוד!). זה גם העובדה שאנחנו מגיעות עם מטען רגשי: פחד, חוסר ודאות, לפעמים אפילו בושה. והרגשות האלה משפיעים על היכולת שלנו לתקשר בבהירות.
לדוגמה, מחקר שפורסם ב-Journal of General Internal Medicine מצא שאנשים שמדווחים על רמות חרדה גבוהות נוטים להתקשות יותר בהסברת הסימפטומים שלהם לרופא. זה הגיוני, נכון? כשאת לחוצה, קשה לך לחשוב בצורה מסודרת.
אבל יש גם צד שני למטבע. הרבה פעמים, בעלי מקצוע שוכחים שהם מדברים עם אנשים, לא עם אנציקלופדיות מהלכות. הם משתמשים בז'רגון מקצועי, מתעלמים מהשאלות שלנו, או אפילו מזלזלים בידע שלנו.
הנה משהו שאני רוצה שתזכרו: אתן הלקוחות, ויש לכן את הזכות לשאול שאלות ולקבל הסברים ברורים. נקודה.
מפתח הזהב: איך לשאול את השאלות הנכונות (בלי לפחד להישמע טיפשה)
אוקיי, אז הבנו שיש פה דינמיקה מורכבת. אבל מה אפשר לעשות כדי לשפר את התקשורת? הטיפ הראשון שלי הוא להכין שיעורי בית. לא, אתן לא צריכות ללמוד הנדסת בניין לפני שאתן מזמינות שיפוצניק. אבל כן כדאי לעשות קצת מחקר מקדים.
לדוגמה, אם אתן הולכות לרופא עור, תבדקו קצת באינטרנט מה יכולות להיות האפשרויות טיפוליות לבעיה שלכן. זה לא אומר שאתן צריכות לאבחן את עצמכן (בבקשה אל תעשו את זה!), אבל זה יעזור לכן לשאול שאלות יותר ממוקדות.
הנה כמה שאלות לדוגמה שכדאי לכן לשאול:
- "מהן האפשרויות הטיפוליות השונות, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן?"
- "מה יקרה אם לא אעשה כלום?" (חשוב במיוחד!)
- "מהם הסיכונים והתופעות לוואי האפשריות?"
- "האם יש אלטרנטיבות טבעיות או פחות פולשניות?"
ואל תפחדו לשאול שאלות "טיפשיות"! אני יודעת, קל להגיד את זה. אבל תזכרו: אין דבר כזה שאלה טיפשית. יש רק שאלות שלא נשאלו. ושאלה שלא נשאלה יכולה לעלות לכן ביוקר – כסף, זמן, או אפילו בריאות.
לדוגמה, פעם הזמנתי אינסטלטור לתקן נזילה בברז. שאלתי אותו: "מה גורם לנזילות כאלה?" הוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח, אבל אז הוא הסביר לי על לחץ מים, סוגי צינורות, ובלאי טבעי. בזכות השאלה הזו, הבנתי שיש לי בעיה יותר גדולה מנזילה בברז, וחסכתי לעצמי תיקון יקר בהרבה בהמשך.
דרך אגב, טיפ קטן: אם אתן מתקשות לזכור את כל השאלות שלכן, תרשמו אותן מראש. זה נשמע קצת פדנטי, אבל זה עובד! אני תמיד מגיעה לפגישות עם פתק ועט, וזה עוזר לי להרגיש יותר בטוחה ושולטת.
הקשבה פעילה: לא רק לשמוע, אלא להבין
אוקיי, אז שאלתן את כל השאלות הנכונות. אבל מה קורה אחרי זה? חשוב לא פחות להקשיב לתשובות. באמת להקשיב. בלי לחשוב על מה אתן הולכות להגיד אחר כך, בלי לבדוק את הטלפון, בלי להסיח את הדעת.
מחקר שפורסם ב-Social Psychological and Personality Science מצא שאנשים שמקשיבים באופן פעיל נוטים יותר ליצור קשרים חזקים עם אחרים. וזה נכון גם בתקשורת עם בעלי מקצוע. כשאתן מראות שאתן מקשיבות, אתן יוצרות אמון, וזה יכול להוביל לתוצאות טובות יותר.
איך מקשיבים באופן פעיל? הנה כמה טיפים:
- תקשרו קשר עין. זה מראה שאתן מעורבות בשיחה.
- הנהנו בראש כדי לאותת שאתן מבינות.
- תנו משוב מילולי. אמרו דברים כמו "אני מבינה", "זה מעניין", או "אפשר בבקשה להרחיב על זה?".
- סכמו את מה שנאמר במילים שלכן. זה עוזר לוודא שהבנתן נכון, וגם מראה שאתן מקשיבות.
לדוגמה, אם הרופא אומר לכן שיש לכן דלקת גרון, אתן יכולות להגיד: "אז בעצם, מה שאתה אומר זה שיש לי זיהום בגרון, ואני צריכה לקחת אנטיביוטיקה כדי לטפל בו?". זה נשמע פשוט, אבל זה עושה הבדל עצום.
אבל הנה משהו שאולי לא חשבתן עליו: לפעמים, ההקשבה הכי חשובה היא לעצמכן. הקשיבו לאינטואיציה שלכן. אם משהו לא מרגיש לכן נכון, אל תתביישו להגיד את זה. אתן לא צריכות להסכים עם כל דבר שבעל מקצוע אומר לכן. יש לכן את הזכות להביע את הדעה שלכן, ולחפש חוות דעת נוספת.
לדעת מה אתן רוצות: הגדרת ציפיות ריאליות
אוקיי, אז הקשבתן, שאלתן, ועכשיו הגיע הזמן להגדיר ציפיות. מה אתן רוצות להשיג מהתקשורת הזו? מה המטרות שלכן?
לדוגמה, אם אתן הולכות לפסיכולוג, המטרה שלכן יכולה להיות להבין את עצמכן יותר טוב, להתמודד עם חרדות, או לשפר את מערכות היחסים שלכן. אם אתן מזמינות חשמלאי, המטרה שלכן יכולה להיות לתקן את הקצר החשמלי, להתקין גוף תאורה חדש, או לבדוק את תקינות מערכת החשמל בבית.
חשוב שהציפיות שלכן יהיו ריאליות. אל תצפו שפסיכולוג יפתור את כל הבעיות שלכן בפגישה אחת, או שחשמלאי יתקן את כל החוטים הרופפים בבית שלכן בחינם. תהיו ברורות לגבי מה שאתן רוצות, ותהיו מוכנות להתפשר.
אני זוכרת פעם שהזמנתי גנן לעצב לי את הגינה. רציתי שהגינה שלי תיראה כמו גן עדן, עם עצים טרופיים, פרחים ססגוניים, ומזרקה מפוארת. הגנן הסתכל עליי במבט ספקני, ואמר לי שהתקציב שלי לא מספיק אפילו לעציץ אחד. בסופו של דבר, התפשרתי על גינה יותר צנועה, אבל עדיין יפהפייה, וגם חסכתי הרבה כסף.
אבל הנה משהו שאולי לא חשבתן עליו: הגדרת ציפיות היא לא רק עניין של כסף ותקציב. זה גם עניין של זמן ואנרגיה. תחשבו כמה זמן אתן מוכנות להשקיע בתקשורת עם בעל המקצוע. האם אתן מוכנות להקדיש כמה שעות לשיחות טלפון, פגישות, ומיילים? האם יש לכן את האנרגיה להתמודד עם תסכולים ואי הבנות? אם התשובה היא לא, אולי כדאי לכן לשקול להעסיק מישהו שיעשה את זה בשבילכן.
אז מה הלאה? המחשבות שלי לסיום (ואולי גם שלכן...)
אז הגענו לסוף המסע שלנו. למדנו איך לתקשר עם בעלי מקצוע בצורה אפקטיבית, בלי לפחד להישמע טיפשות, ולהגדיר ציפיות ריאליות. אבל האמת היא שהמסע הזה אף פעם לא באמת נגמר. תמיד יהיו אתגרים חדשים, בעלי מקצוע חדשים, ואי הבנות חדשות.
אבל אני מקווה שהמדריך הזה נתן לכן כמה כלים להתמודד עם האתגרים האלה. אני מקווה שלמדתן שאתן לא לבד, ושמותר לכן לשאול שאלות, להביע את הדעה שלכן, ולהקשיב לאינטואיציה שלכן.
וזכרו: תקשורת היא לא רק עניין של מידע. היא גם עניין של אמפתיה, כבוד, והבנה. כשאתן ניגשות לתקשורת עם בעל מקצוע מתוך הגישה הזו, אתן מגדילות את הסיכויים להשיג את מה שאתן רוצות, ולבנות מערכת יחסים טובה יותר.
אני סקרנית לשמוע: מה החוויה הכי מאתגרת שהייתה לכן בתקשורת עם בעל מקצוע? ומה עזר לכן להתמודד איתה? שתפו אותי בתגובות!
