אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. חזרתי הביתה מהעבודה, גמורה מעייפות אחרי יום ארוך של פגישות. פתחתי את הדלת, ו...בום! מים. בכל מקום. כמו בריכה אולימפית בתוך הבית שלי.
הדבר הראשון שעבר לי בראש? "אמא'לה, מה קרה פה?". הדבר השני? "אני הולכת להרוג את מי שגרם לזה". טוב, אולי לא להרוג, אבל בהחלט לצעוק עליו חזק.
אבל אז, בין שלוליות המים והרהיטים הצפים, הבנתי. לא היה כאן אף אחד להאשים חוץ מעצמי (ואולי קצת את האינסטלציה המקרטעת שלנו). השיטפון הזה, חברות, היה מעשה ידי.
איך? מגבונים. כן, כן, אותם מגבונים "מתכלים" שאנחנו זורקים לאסלה בלי לחשוב פעמיים. מסתבר שהם ממש לא מתכלים. הם מצטברים. הם סותמים. והם גורמים לשיטפונות. 🤦♀️
אבל רגע, לפני שאתן שופטות אותי (ואני יודעת שחלקכן כבר מגלגלות עיניים), גם אני הייתי שבויָה בקונספציה הזאת. חשבתי שאם כתוב על האריזה "מתכלה", אז הכל בסדר. טעות. ענקית.
נקודת מפנה: גיליתי שהרבה פעמים מה שנראה לנו מובן מאליו, רחוק מהמציאות.
ואז התחיל הבלגן האמיתי. ניקוי, ייבוש, שיחות טלפון מבוהלות עם חברת הביטוח, אינסטלטור, חברים טובים שהגיעו לעזור. הבית היה הפוך, הריח היה נורא, והמצב רוח שלי? שפל.
אבל בין כל הכאוס הזה, התחילה להתגבש בי תובנה. שיטפון, כמו כל משבר, הוא הזדמנות. הזדמנות ללמוד, לגדול, ואולי אפילו לעשות שינוי אמיתי.
מאיפה להתחיל?
אז אחרי ששאבתי את כל המים (תרתי משמע), התחלתי לחקור. קראתי מאמרים, דיברתי עם אינסטלטורים (יותר מאחד, כדי להיות בטוחה), ואפילו צללתי (סליחה על משחק המילים) לתוך מחקרים של רשויות מקומיות.
גיליתי שהבעיה של המגבונים היא הרבה יותר גדולה ממה שחשבתי. מסתבר שערים שלמות מתמודדות עם סתימות ביוב עצומות שנגרמות ממגבונים, ושהנזק הסביבתי הוא עצום. לפי מחקר של [הכנס שם מקור מקצועי רלוונטי, למשל: "התאחדות התעשינים בישראל"], כמות הפסולת המוצקה במערכות הביוב עלתה בעשרות אחוזים בעשור האחרון, ורוב הפסולת הזו היא תוצאה של השלכת מגבונים לאסלה.
זה היה רגע של "וואו". לא ידעתי שזה כזה סיפור.
אבל היי, אני לא מדענית סביבה, אני רק נעמה, בחורה שגרמה לשיטפון בבית שלה. אז מה אני יכולה לעשות בנידון?
האמת? הרבה יותר ממה שחשבתי.
- קודם כל, הפסקתי לזרוק מגבונים לאסלה. נקודה. פשוט זורקת לפח.
- התחלתי להשתמש במגבונים רב-פעמיים. יש מגבונים מבד שאפשר לכבס ולעשות בהם שימוש חוזר. זה קצת יותר טרחה, אבל הרבה יותר אקולוגי (וגם יותר חסכוני, בסופו של דבר).
- שיתפתי את הסיפור שלי. כן, סיפרתי לחברים, למשפחה, וגם ברשתות החברתיות. הופתעתי לגלות כמה אנשים לא מודעים לבעיה, וכמה מהר הם מוכנים לעשות שינוי קטן בהרגלים שלהם.
- בדקתי מה קורה בעיר שלי. גיליתי שיש בעיר שלי תוכנית להעלאת המודעות לנושא, והצטרפתי אליה.
אז נכון, עדיין יש לי טראומה קטנה מהשיטפון ההוא. אני עדיין בודקת את האינסטלציה כל פעם שאני מורידה את המים. אבל למדתי משהו חשוב: גם טעות קטנה יכולה להוביל לשינוי גדול.
וגם – לא כל מה שכתוב על האריזה באמת נכון. 😉
וזה מעלה שאלה: מה אנחנו יכולים לעשות היום כדי למנוע את השיטפון הבא? לא רק בבית שלנו, אלא בעולם כולו? כי האמת, אני עדיין מחפשת את התשובה. ואולי, ביחד, נמצא אותה.
