נתחיל מהסוף: הוויכוח הזה עם השכנים על החשמל כמעט פירק אותי. כן, על חשמל. זה נשמע אולי קטנוני, אבל תאמינו לי, מאחורי הווטים והאמפרים הסתתר סיפור עמוק הרבה יותר.
פעם, חשבתי שצדק זה דבר אובייקטיבי. שאם רק נציג את העובדות, כל אחד יראה מיד מי צודק ומי טועה. наивный, אני יודעת.
ואז הגיע החשבון חשמל המנופח להחריד. גרתי בדירה ישנה, מחולקת לשתי יחידות דיור. מד החשמל היה משותף, והחלוקה נעשתה לפי הסכמה שבשתיקה – עד שהשכנים החדשים הגיעו, והחלו להפעיל מזגן 24/7. אני, סטודנטית מרוטה, מצאתי את עצמי משלמת הון על חשמל שאני בקושי צורכת.
התחלנו לדבר, ואז לצעוק. הם טענו שאני קמצנית, שאני לא מבינה כלום, ואני הרגשתי שאני נחנקת. לא רק מהחום של הקיץ, אלא מהתחושה שמרמים אותי.
בדיוק אז הבנתי משהו: מאבקים על כסף הם תמיד מאבקים על כבוד.
חיפשתי פתרונות באינטרנט. קראתי מאמרים על חוק החשמל, התייעצתי עם חשמלאי (שגבה ממני הון על ייעוץ של חמש דקות), אפילו צפיתי בסרטונים של מומחים לענייני צרכנות. הנה אחד מהם, למקרה שתתקלו בבעיה דומה: קישור לדף מידע של הרשות להגנת הצרכן (תאמינו לי, הם ראו הכל).
אבל יודעים מה? כל המידע הזה לא עזר לי להרגיש טוב יותר. הוא רק גרם לי להבין עד כמה המצב שלי מורכב וחסר מוצא. הרגשתי תקועה. ממש כמו התקע השרוף במטבח שלי, שחיכה לתיקון כבר חודשיים.
ואז קרה משהו מפתיע. יום אחד, השכנה דפקה בדלת עם עוגת שוקולד. לא יודעת מה עבר לה בראש, אבל העוגה הזו הייתה טעימה. ובעיקר, היא הייתה סוג של התנצלות.
ישבנו יחד, שתינו קפה, ודיברנו. לא על חשמל, אלא על החיים. היא סיפרה לי שהיא עובדת בשתי עבודות כדי לשלם שכר דירה, שהיא חולמת ללמוד עיצוב פנים, שהמזגן הוא הדבר היחיד שעוזר לה להירדם בלילה.
לפעמים, הדרך לפתרון עוברת דרך הקשבה.
פתאום, הבנתי שזה לא רק עניין של כסף. זה היה עניין של אמפתיה. של לראות את הבן אדם שמולי, ולא רק את החשבון חשמל שלו.
מאיפה לקחתי את התובנה הזאת? אולי מהספר ההוא של ברנה בראון על חוסן ואמפתיה, Daring Greatly, או אולי פשוט מהחיים עצמם.
מצאנו פתרון ביניים – הם הסכימו להנמיך את המזגן בלילה, ואני הסכמתי לשלם קצת יותר בחשבון. לא אידיאלי, אבל מספיק טוב.
אבל השיעור האמיתי היה גדול יותר. הוא לימד אותי שמאבקים הם לא תמיד על מה שנראה לעין. שהרבה פעמים, הם מסתירים צורך עמוק יותר, פחד או חוסר ביטחון.
אז מה הלאה? אני לא יודעת. אולי אמצא דירה אחרת, אולי נשאר כאן. אבל אני יודעת דבר אחד: בפעם הבאה שאתקל בוויכוח, אני אנסה קודם כל להקשיב.
ואתם? איזה מאבק קטן לימד אתכם שיעור גדול על החיים? אני ממש רוצה לשמוע.
