אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. אני, נעמה, בת 28, יושבת מול המסך, מבולבלת ומתוסכלת. אחרי שעות של מחקר על "הדרך הטובה ביותר לקדם את העסק שלי ברשתות החברתיות", הרגשתי יותר אבודה מאי פעם. כל בלוגר, כל מומחה, כל "גורו" הבטיח לי את הנוסחה המנצחת, אבל משהו פשוט לא הסתדר לי בבטן.
הם דיברו על אלגוריתמים, על האשטאגים, על תזמון פוסטים... אבל איפה היה הלב? איפה הייתה האותנטיות? איפה הייתה אני?
באותו רגע ממש הרגשתי שהאוויר נגמר לי. האם אני באמת צריכה להפוך לרובוט כדי להצליח? האם להקריב את הקול הייחודי שלי על מזבח ה"יעילות"?
אז הבנתי משהו חשוב: ידע הוא כוח, אבל אינטואיציה היא מצפן.
במאמר הזה אני רוצה לחלוק איתכן את המסע שלי – איך למדתי לסמוך על האינטואיציה שלי, לשלב אותה עם ידע מקצועי, וליצור שיווק אותנטי שמדבר אל הלב, ולא רק אל הראש. אנחנו נצלול לתוך עולם השיווק הדיגיטלי, אבל לא נשכח את האנושיות. נדבר על טעויות שעשיתי, על תובנות שהפתיעו אותי, ועל הדרך שמצאתי ליצור חיבור אמיתי עם הקהל שלי.
איך "מומחים" כמעט גרמו לי לוותר על החלום
אחד הדברים שהכי הפחידו אותי בתחילת הדרך היה הפחד "לעשות את זה לא נכון". הרגשתי שאני חייבת לעקוב אחרי כל כלל, אחרי כל טרנד, אחרי כל המלצה של "מומחים". קראתי מאמרים על "5 טיפים להגדלת החשיפה באינסטגרם" ו-"7 דרכים להפוך את הפוסטים שלך לוויראליים", וניסיתי ליישם אותם אחד לאחד.
והתוצאה? כאוס מוחלט. פוסטים שהרגשתי כאילו מישהו אחר כתב, תגובות פושרות, ותחושה כללית של חוסר אותנטיות. הרגשתי שאני מנסה להיות מישהו שאני לא.
פרופסור בריאן ונסניק, מומחה לשיווק ויראלי, כתב בספרו "Contagious: Why Things Catch On" (Vansickle, 2013) על חשיבותם של טריגרים רגשיים ביצירת ויראליות. הוא הסביר איך פוסטים שמעוררים רגשות חזקים כמו שמחה, עצב, או פליאה, נוטים להתפשט מהר יותר. אבל מה קורה כשהניסיון המאולץ לעורר רגשות אלה נראה מזויף?
אני מודה, היו רגעים שכמעט הרמתי ידיים. חשבתי שאולי שיווק זה לא בשבילי, שאולי אני פשוט לא מספיק "טובה" בזה. אבל אז קרה משהו ששינה את הכל.
ישבתי עם חברה טובה, שירה, שהיא צלמת מוכשרת בטירוף. סיפרתי לה על התסכולים שלי, על ההרגשה שאני מנסה לרצות את כולם חוץ מעצמי. שירה הסתכלה עליי במבט חודר ואמרה: "נעמה, את מנסה לשחק משחק שאת לא מבינה בו. תעשי מה שאת אוהבת, תהיי את עצמך, והשאר כבר יסתדר".
וואו. פשוט וואו.
היא צדקה.
האינטואיציה שלי מול ה"מומחים": ניצחון קטן, תובנה גדולה
החלטתי לקחת צעד אחורה מכל ה"טיפים" וה"עצות", ולהתחיל להקשיב לעצמי. התחלתי לכתוב על מה שבאמת מעניין אותי, על האתגרים שאני מתמודדת איתם, על הרגעים הקטנים שממלאים לי את הלב. הפסקתי לנסות לרצות את כולם, והתחלתי לדבר אל הקהל שלי – אנשים כמוני, שמחפשים השראה, חיבור, ואמת.
ואז קרה דבר מדהים. הפוסטים שלי התחילו לקבל תגובות אמיתיות, שיחות מעניינות, אנשים שהזדהו עם מה שכתבתי. גיליתי שהקהל שלי לא מחפש פוסטים מושלמים, אלא אותנטיות. הם רצו לשמוע את הקול שלי, את הסיפור שלי, את האמת שלי.
כמובן, זה לא אומר שצריך להתעלם מידע מקצועי. ההפך הוא הנכון! מחקר של HubSpot (HubSpot, 2023) מצא שפוסטים בעלי ערך גבוה, המבוססים על נתונים ומחקרים, מקבלים פי 3 יותר שיתופים ברשתות החברתיות. אבל איך משלבים את הידע הזה עם האינטואיציה?
זו שאלה מצוינת.
איך לשלב ידע עם אינטואיציה: הנוסחה הסודית (שלא כל כך סודית)
הנה כמה עקרונות מנחים שמצאתי שעובדים בשבילי:
- הקשיבו לגוף שלכם: אם משהו מרגיש "לא נכון", אל תעשו אותו. האינטואיציה שלכם היא כלי רב עוצמה.
- תעשו ניסויים: נסו דברים חדשים, בדקו מה עובד ומה לא, ותהיו מוכנים להשתנות.
- תלמדו ממקורות מגוונים: אל תסתמכו רק על "מומחים". קראו ספרים, מאמרים, בלוגים, דברו עם אנשים, ותקשיבו לקול הפנימי שלכם.
- תזכרו למה התחלתם: מה המטרה שלכם? מה הערכים שלכם? אל תתפשרו עליהם בשביל לייקים ותגובות.
וגם...
תודו בטעויות שלכם. כישלונות הם חלק בלתי נפרד מהדרך. למדתי מזה הרבה.
לאן מכאן? השאלה שמשאירה אותי ערה בלילות (לטובה)
אני עדיין לא יודעת הכל. אני עדיין לומדת, מתנסה, ומגלה דברים חדשים כל יום. אבל אני יודעת דבר אחד בוודאות: אני לעולם לא אוותר על האינטואיציה שלי. היא המצפן שלי, היא הקול שלי, היא האמת שלי.
ומה איתכן? האם אתן מקשיבות לאינטואיציה שלכן? האם היו לכן חוויות דומות לשלי? אני ממש אשמח לשמוע את הסיפורים שלכן בתגובות.
כי בסופו של דבר, אנחנו במסע הזה ביחד.
יחד.
מקורות:
HubSpot. (2023). The State of Marketing Report. Retrieved from [URL HubSpot]
Vansickle, J. (2013). Contagious: Why Things Catch On. Simon & Schuster.
