אני חייבת לשתף אתכן במשהו. משהו שקרה לי במטבח, משהו מגעיל, אבל גם משהו שהפך אותי לחכמה יותר. זה קשור לסתימות בכיור.
תמיד הייתי בטוחה שאני יודעת הכל על סתימות. סודה לשתייה וחומץ, מים רותחים, פומפה – הנוסחה ידועה, לא? אז זהו, שלא.
האמת היא, שסתימות בכיור זה עולם ומלואו, מלחמת חורמה של ממש. חשבתי שאני מצוידת היטב, אבל אז הגיעה הסתימה המיתולוגית, זאת שהכניעה אותי סופית.
אני זוכרת את היום הזה כאילו היה אתמול. שטפתי כלים, כרגיל, ואז פתאום... גרגור חלוש, מים שמסרבים לרדת. "נו באמת," מלמלתי לעצמי, "עוד פעם?"
ניסיתי הכל. באמת. חומץ וסודה לשתייה (מתכון סבתא, אתן יודעות), מים רותחים, אפילו הפומפה הוותיקה קיבלה עבודה אינטנסיבית. כלום. פשוט כלום.
התסכול שלי הרקיע שחקים. הרגשתי כל כך חסרת אונים. איך זה יכול להיות? אני, נעמה, מושפלת על ידי סתימה בכיור? זה לא מתאים לי!
היו רגעים שפשוט רציתי להזמין אינסטלטור ולגמור עם זה. אבל משהו בי סירב לוותר. לא יכולתי להשלים עם העובדה שהניצחון יהיה שלה.
אז מה עשיתי? התחלתי לחקור. כן, ממש כמו מדענית משוגעת. קראתי מאמרים באינטרנט, צפיתי בסרטונים ביוטיוב, אפילו דיברתי עם אינסטלטורים (בסתר, כמובן). גיליתי עולם שלם של מידע שלא ידעתי שקיים.
גיליתי למשל, שסודה לשתייה וחומץ זה בכלל לא יעיל כמו שחושבים.
המאמר הזה ב"וואלה! בית" (מקור 1) הסביר את זה בצורה מאוד ברורה: התגובה הכימית אמנם יוצרת קצף, אבל הקצף הזה לא מספיק חזק כדי לפרק את הסתימה עצמה. הוא בעיקר יוצר פעלול נחמד. רגע, מה? כל השנים בזבזתי סודה לשתייה לריק?
ואז נתקלתי במשהו אחר לגמרי. מישהי בפורום אימהות המליצה על... אנזימים. כן, אנזימים! הסתכלתי עליה כאילו צמחו לה שלושה ראשים. אנזימים לכיור? זה נשמע כמו משהו שלקוח מסרט מדע בדיוני.
אבל משהו בסגנון הכתיבה שלה, באמונה שלה בפתרון הזה, גרם לי לחשוב: "למה לא?"
הזמנתי בקבוק של תמיסת אנזימים מיוחדת לכיורים (כמובן שקראתי ביקורות קודם, אני לא לגמרי משוגעת). שפכתי את הנוזל הריחני לתוך הכיור, והמתנתי.
אני חייבת להודות, הייתי סקפטית. מאוד סקפטית. אבל אחרי כמה שעות... ניחשתן נכון. המים התחילו לרדת! לאט, אבל בטוח.
זה היה רגע של הארה.
אז מה למדתי מכל הסיפור הזה?
- שאסור להסתמך רק על מה שאנחנו "יודעות". לפעמים, מה שנראה לנו מובן מאליו הוא בכלל לא נכון.
- שצריך להיות פתוחים לרעיונות חדשים, גם אם הם נשמעים מוזרים. אנזימים לכיור? מי היה מאמין?
- וכמובן, שאסור לוותר. גם כשנדמה שהכל אבוד, תמיד יש פתרון.
מאז אני משתמשת באנזימים באופן קבוע. אני שופכת קצת לכיור פעם בשבוע, בתור מניעה. וזה עובד! הסתימות פשוט נעלמו.
אבל הסיפור הזה הוא לא רק על סתימות בכיור. הוא על למידה, על צמיחה, על היכולת שלנו להשתנות ולגלות דברים חדשים על עצמנו ועל העולם.
ואני תוהה... מהי הסתימה שלך בחיים? מה הדבר הזה שאת בטוחה שאת יודעת עליו הכל, אבל בעצם את טועה?
המאמר הזה ב"מגזין את" (מקור 2) על ניהול משברים מזכיר לי שלפעמים דווקא הנכונות להודות שאנחנו לא יודעות הכל היא הצעד הראשון לפתרון.
אני מזמינה אתכן לחשוב על זה. לשתף אותי. אולי ביחד נוכל לגלות את האנזימים שלנו, את הפתרונות הלא צפויים שיכולים לשנות את החיים שלנו.
בואו נפתח את הראש, נטיל ספק במה שאנחנו יודעות, ונגלה עולם חדש של אפשרויות. כי בסופו של דבר, החיים הם מסע של למידה, וסתימות בכיור הן רק תירוץ טוב להתחיל אותו.
