אני חייבת להתוודות. פעם הייתי בטוחה שאני יודעת הכל על צרכנות נכונה. מחשבון חשמל? שטויות, אני אנתק הכל מהשקע! חסכתי כמה שקלים בחודש, הרגשתי גאונה. ואז קרתה הפסקת חשמל.
לא סתם הפסקת חשמל. כזאת שכל הבניין חשוך, חוץ מהדירה של השכנים מלמעלה. שמעתי אותם צוחקים, אורות מנצנצים מחלון הסלון שלהם, ואני? אני אוכלת קרטיב לאור נרות ומקללת את חברת החשמל.
פתאום, כל התיאוריות שלי על צרכנות נכונה הרגישו קצת… חלולות. האם באמת חסכתי משהו, או רק העברתי את הבעיה הלאה? האם יש דרך אחרת לחשוב על חשמל, מעבר ל"כמה אני משלמת בחודש"?
אני לא הולכת לספר לכם איך פתרתי את הפסקת החשמל הזו (טכנאי חברת החשמל עשה את זה, בסופו של דבר). אבל אני כן רוצה לחלוק איתכם את המסע שעברתי מאז, מסע שהתחיל בתסכול ונגמר בתובנות מפתיעות.
מה הקטע עם החשמל הזה בכלל?
התחלתי לקרוא. לא רק על איך לחסוך בחשמל, אלא גם על למה אנחנו צורכים כל כך הרבה חשמל. נתקלתי במאמר מעניין של פרופ' יעל אלמוג-זקן מאוניברסיטת תל אביב, שחקרה את הקשר בין צריכה, תרבות וזהות. היא טענה שאנחנו קונים דברים לא רק בגלל שאנחנו צריכים אותם, אלא גם בגלל שהם מספרים סיפור על מי אנחנו רוצים להיות.
וואו. זה פתאום הכה בי. אני לא רק מדליקה את האור בסלון, אני משדרת מסר: "אני אדם שאוהב לקרוא ספרים בערב". אני לא רק מחממת אוכל במיקרוגל, אני מצהירה: "אני אדם עסוק שאין לו זמן לבשל".
אבל מה קורה כשהמסרים האלה מתנגשים עם הרצון שלנו להיות "צרכנים אחראיים"?
הטעות שלי והלקח שלימד אותי
אני מודה, גם אני נפלתי בפח של "קנייה ירוקה". קניתי נורות לד יקרות בטירוף, הרגשתי מצוין עם עצמי… עד שראיתי מחקר של ה-EPA (Environmental Protection Agency) בארה"ב, שמראה שלפעמים לייצר את המוצרים ה"ירוקים" האלה בכלל פוגע יותר בסביבה מאשר להשתמש במוצרים הישנים שלנו עד הסוף.
נו, באמת! הרגשתי כמו אידיוטית. אז מה, לעבור לנרות ולחיות כמו בימי הביניים?
לא בדיוק.
אבל זו הייתה נקודת מפנה. הבנתי ש"ירוק" זה לא רק לקנות מוצרים חדשים, אלא לחשוב מחדש על כל מערכת היחסים שלי עם צריכה.
השכנים מלמעלה – שיעור מחיים אמיתיים
חזרתי לשכנים מלמעלה. גיליתי שהם התקינו פאנלים סולאריים על הגג (באישור ועד הבית, כמובן). הם לא רק חוסכים כסף, הם גם מייצרים חשמל בעצמם. הם לקחו אחריות.
אבל הנה הקטע המפתיע: הם לא עשו את זה רק בשביל לחסוך כסף או להציל את העולם. הם עשו את זה גם כי זה כיף! הם התחילו להתעניין באנרגיה, להבין איך זה עובד, לחשוב על פתרונות יצירתיים.
פתאום, חשמל הפך להיות לא רק חשבון חודשי מעיק, אלא חלק ממערכת אקולוגית שלמה, מערכת שאני יכולה להשפיע עליה.
זה לא רק על חשמל, זה על חיים
השיחה עם השכנים הובילה אותי לחשוב על כל תחומי החיים שלי. איפה אני צורכת בלי לחשוב? איפה אני קונה דברים שאני לא באמת צריכה? איפה אני יכולה לקחת יותר אחריות?
אני עדיין לא יודעת את כל התשובות. אני עדיין לפעמים קונה בגדים באינטרנט בלי לחשוב יותר מדי. אבל אני מנסה. אני מנסה להיות יותר מודעת. אני מנסה לשאול את עצמי שאלות קשות.
וזה, בסופו של דבר, כל הסיפור. זה לא על לחסוך כמה שקלים בחודש. זה על להבין את המקום שלנו בעולם, על לקחת אחריות, ועל למצוא שמחה בדברים הקטנים.
לפני כמה ימים, הייתה שוב הפסקת חשמל. הפעם, גם לשכנים מלמעלה לא היה חשמל. ירדתי אליהם עם קרטיב, ישבנו ביחד בחושך וצחקנו.
משהו השתנה.
עכשיו תורכם. מה הסיפור שלכם עם חשמל? אילו שאלות זה מעורר בכם? שתפו אותי, אני באמת רוצה לדעת.
