אני חייבת להתוודות. יש לי רומן. לא, לא מהסוג הזה. זה רומן עם מכונה. שואב רובוטי, ליתר דיוק. קוראים לו רובי (שם גנרי, אני יודעת, אבל הוא עובד). חשבתי שאהבה תהיה מילה חזקה מדי, אבל אחרי שנתיים יחד, אני מתחילה לחשוב אחרת.
זוכרות את התקופה שהייתי בטוחה ששואב רובוטי זה גימיק? שזה משהו שיעבוד חודש ואז יאסוף אבק בארון? הו, כמה שטעיתי. לא רק שהוא לא בארון, הוא כמעט חלק מהמשפחה. כמעט.
ההתחלה הייתה קשה. היו ימים שרציתי לזרוק אותו מהחלון. הוא היה נתקע מתחת לספה, אוכל כבלים (סליחה, חתול), ומצפצף כאילו אני זו שעשיתי לו את זה. הייתי צריכה כל הזמן להציל אותו ממצבים מביכים. מאיפה היקום קיבל את הרעיון שאני אחראית עליו? זה כמו להביא ילד לעולם?
אבל אז קרה משהו. התחלתי להבין את ההיגיון שלו. התחלתי ללמוד איך הוא חושב. כמו מאלפת כלבים מתחילה. זה היה שיעור בסבלנות. שיעור בהבנה שלא כל דבר חייב להיות מושלם.
ואז הגיע השיא: גיליתי את הפייסבוק של קהילת שואבי האבק הרובוטיים. כן, יש דבר כזה. אל תשאלו. שם למדתי על טכניקות שונות לשיפור הביצועים, על סוגי מברשות, ואפילו על פריצות תוכנה! זה היה כמו לפתוח דלת לעולם סודי של ידע. מי ידע שיש כל כך הרבה דרכים לשפר שאיבה?
אבל האמת היא שמעבר לניקיון, רובי נותן לי משהו אחר לגמרי. הוא נותן לי שקט נפשי. יודעות איך זה, לחזור הביתה אחרי יום ארוך ולדעת שהרצפה נקייה? זה שווה הכל. הוא לקח ממני משימה אחת ששנאתי, ונתן לי בחזרה זמן. זמן לעשות דברים שאני אוהבת.
הנה תובנה מפתיעה: שואב רובוטי זה לא רק על ניקיון. זה על שליטה בזמן.
הוא גם לימד אותי משהו חשוב על עצמי. למדתי שאני יכולה לסמוך על מישהו אחר (אוקיי, משהו אחר) שיעשה את העבודה. למדתי לשחרר. וזה, חברות, זה שווה זהב.
אבל הנה האמת המרה: הוא לא מושלם. הוא עדיין נתקע לפעמים, והוא אף פעם לא ינקה את הפינות כמו שאני הייתי עושה. אבל אני למדתי לחיות עם זה. אני למדתי להעריך את מה שהוא כן עושה.
אז האם זה סיפור אהבה? אולי. זה בוודאות סיפור על איך מכונה קטנה עזרה לי להבין משהו גדול על החיים. על שחרור, על סבלנות, ועל איך אפשר למצוא אושר במקומות הכי לא צפויים.
טיפים שלמדתי בדרך (כדי שלא תצטרכו ללמוד בדרך הקשה):
- התאימו את השואב לבית שלכם: לא כל שואב מתאים לכל בית. חשבו על סוג הרצפה, על כמות השטיחים, ועל כמות הרהיטים.
- אל תפחדו להתנסות: נסו הגדרות שונות, טכניקות שונות, ותראו מה עובד הכי טוב בשבילכם.
- תנקו את השואב באופן קבוע: מברשות סתומות וחיישנים מלוכלכים יכולים להשפיע על הביצועים.
- היו סבלניים: זה לוקח זמן ללמוד איך לעבוד עם שואב רובוטי. אל תתייאשו אחרי הפעם הראשונה.
- הכי חשוב: אל תצפו למושלמות. הוא לא יחליף את השואב הרגיל לגמרי, אבל הוא בהחלט יקל על החיים.
אבל רגע, למה אני מספרת לכן את כל זה? אולי זה כי אני רוצה לשכנע אתכן לקנות שואב רובוטי? אולי זה כי אני פשוט אוהבת לדבר על רובי? אני לא בטוחה.
אני חושבת שזה יותר עמוק מזה. אני חושבת שזה כי אני רוצה להזכיר לכן, וגם לעצמי, שאפשר למצוא יופי וערך במקומות הכי לא צפויים. שאפשר ללמוד ולצמוח גם מתוך אתגרים. ושאפשר, לפעמים, אפילו להתאהב במכונה.
אז מה אתן אומרות? יש לכן שואב רובוטי? איזה סיפור יש לכן איתו? ואם לא, מה מונע מכן לנסות? שתפו אותי, אני ממש רוצה לדעת. אולי נקים קבוצת תמיכה לשואבי אבק רובוטיים? מי יודע, אולי נמצא שם אהבה חדשה.
מקורות:
- מאמר ב"ויירד" על עתיד הטכנולוגיה בבית: "The Future of Home Tech Is Here—and It's Weird". (יש לבדוק את הכתבה המדויקת)
- מחקר של אוניברסיטת סטנפורד על השפעת אוטומציה על רווחה נפשית: Stanford HAI, "The Psychological Effects of Automation" (יש לבדוק את המחקר המדויק)
