אוף, זה קרה שוב. האינטרנט פשוט קרס. שוב. אתם יודעים את ההרגשה הזו, נכון? הכל נעצר. המיילים, החדשות, סרטוני החתולים (טוב, אולי אני היחידה שמתגעגעת אליהם ברגעים כאלה?). אבל אז שמתי לב למשהו מוזר – המקרר המשיך לזמזם לו בשלווה. כאילו כלום לא קרה. ופתאום, תהיתי – על מה אנחנו באמת סומכים?
יצא לכם פעם לחשוב על זה? אנחנו חיים בעידן שבו האינטרנט הוא כמו אוויר לנשימה. אבל מה קורה כשמפסיקים לנשום? כשפתאום אין וואטסאפ, אין גוגל, אין כלום? זה מפחיד, אני מודה. אני זוכרת פעם אחת, לפני כמה שנים, כשהייתי צריכה להגיש פרויקט סופר חשוב, והאינטרנט החליט לשבות בדיוק באותו יום. כן, קללת מרפי בשיאה. בסוף, נאלצתי לרוץ לספרייה הציבורית (כן, עדיין יש דבר כזה!) ולהתחנן שיעזרו לי. ניצלתי, אבל הלקח נשאר.
אבל המקרר? הוא פשוט שם. יציב, קר, שומר על האוכל שלנו טרי. בלי דרמות, בלי תקלות (טוב, חוץ מפעם אחת שהוא עשה קצת יותר מדי קרח, אבל סלחתי לו). זה גרם לי לחשוב על ההבדל בין אמון שאנחנו נותנים בטכנולוגיה נוצצת ומורכבת, לבין אמון במכשירים פשוטים שעושים את העבודה שלהם בשקט.
מהו בכלל אמון בעידן המודרני?
לפי מחקר של אדלמן (Edelman Trust Barometer), מדד האמון בעולם נמצא בירידה מתמדת, במיוחד כשמדובר במוסדות ובמדיה החברתית. אבל מעניין לראות שדווקא מדענים ואנשים מהשכונה שלנו עדיין נהנים מרמת אמון גבוהה יחסית. מה זה אומר עלינו? אולי אנחנו מחפשים את האותנטיות, את הקשר האישי, את הוודאות בעולם כאוטי.
הרי תחשבו על זה – כמה פעמים קרה שסמכתם על אפליקציה או אתר מסוים, רק כדי לגלות שהם שינו את התנאים שלהם, מכרו את המידע שלכם, או פשוט נעלמו? אני מודה, לי זה קרה יותר מדי פעמים. ואז אני חוזרת למקרר שלי, ששומר על החלב שלי קר כבר עשר שנים, ואני מרגישה סוג של נחמה. כן, זה נשמע קצת מטופש, אבל זה אמיתי.
המקרר כמטאפורה
המקרר הוא בעצם מטאפורה לכל הדברים הפשוטים והיציבים בחיים שלנו. החברים הטובים שתמיד שם בשבילנו, המשפחה שלנו (למרות כל הריבים), העבודה שאנחנו אוהבים (או לפחות סובלים בשקט), השגרה הקטנה שלנו שעוזרת לנו לשמור על שפיות.
האם זה אומר שאנחנו צריכים לוותר על האינטרנט ולחזור לחיות במערות? ממש לא! אני מכורה לאינטרנט בדיוק כמו כולכם. אבל אני חושבת שחשוב לזכור שיש דברים יותר חשובים. חשוב לזכור שיש דברים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם, גם כשהכל מסביבנו קורס.
אגב, קראתי פעם מאמר מעניין ב"הארוורד ביזנס רוויו" על חשיבות האמינות במערכות יחסים בעבודה. הם טענו שאמון הוא הבסיס לכל שיתוף פעולה מוצלח, ושבלעדיו, שום דבר לא יכול להתקדם. זה נכון גם בחיים האישיים שלנו, לא?
אז מה עושים?
אז איך אנחנו יכולים לבנות אמון בעולם כל כך לא יציב? אני חושבת שהתשובה היא פשוטה – להיות אמינים בעצמנו. להיות כנים עם עצמנו ועם אחרים, לעמוד במילה שלנו, לעזור כשצריך. וכן, גם לתחזק את המקרר שלנו.
אבל רגע, יש לי שאלה אליכם – מה הדבר הזה בחיים שלכם שאתם הכי סומכים עליו? מה הדבר הזה שתמיד שם בשבילכם, גם כשהאינטרנט קורס? אני באמת רוצה לדעת. שתפו אותי בתגובות! אולי נגלה ביחד שהדברים הכי חשובים הם דווקא הכי פשוטים.