אני חייבת להתוודות. פעם הייתי בטוחה ששרברבים הם קוסמים. איך הם מצליחים לפתור תעלומות בסבך הצינורות הזה? איך הם תמיד יודעים איזה מפתח מתאים לאיזה בורג? ואז, יום אחד, נתקעתי עם סתימה כרונית בכיור. קראתי לשרברב, שילמתי הון, והבעיה חזרה אחרי שבוע. זה היה הרגע שהבנתי – אני חייבת ללמוד בעצמי.
אבל לא הבנתי עד כמה עמוק הבור.
התחלתי לחפור. קראתי ספרים (כן, יש ספרים על אינסטלציה!), צפיתי בסרטונים (יוטיוב הוא חבר טוב), ושאלתי כל מי שהיה מוכן להקשיב. מהר מאוד גיליתי שהרבה מהמידע שאנחנו מקבלים על אינסטלציה הוא... איך נאמר... מוגזם.
מה אני רוצה שתקבלי מהמאמר הזה? קודם כל, להרגיש פחות תלותית. שנית, להבין את הבסיס, ואולי אפילו לחסוך קצת כסף. אבל הכי חשוב - להבין שגם את יכולה.
מה באמת מסתתר בביוב שלנו? (ולמה זה משנה לך)
אוקיי, בואי נדבר על הדברים המגעילים. אני יודעת, אף אחת לא אוהבת את זה, אבל האמת היא שהביוב שלנו מספר סיפור. סיפור על מה אנחנו אוכלות, מה אנחנו שוטפות, ואיך אנחנו מתייחסות לבית שלנו.
הנה משהו שהפתיע אותי: רוב הסתימות לא נגרמות מ"שיער", כמו שאוהבים להגיד לנו. כן, שיער תורם, אבל האשם האמיתי הוא שומן. שומן מהאוכל שלנו, מהסבון שלנו, מהקרמים שלנו. הוא מתקרר, מתקשה, ומתחיל לתפוס הכל. כמו דבק מגע.
אז מה עושים? כאן נכנס לתמונה המקור המפתיע שלי: סבתא שלי. כן, הסבתא המרוקאית שלי, שמעולם לא למדה אינסטלציה, אבל ידעה בדיוק מה לעשות. היא הייתה שופכת מים רותחים לכיור פעם בשבוע. מים רותחים, פשוטו כמשמעו.
אני יודעת, את חושבת לעצמך: "מים רותחים? זה לא מסוכן לצנרת?" ובכן, זה תלוי. אם יש לך צנרת PVC (פלסטיק), אולי כדאי להיזהר. אבל אם יש לך צנרת מתכת, מים רותחים יכולים לעשות פלאים. הם ממיסים את השומן, מנקים את הצינורות, ומונעים סתימות.
זה נשמע פשוט מדי? אולי. אבל אני מבטיחה לך שזה עובד. ניסיתי את זה בעצמי, אחרי שהייתי מיואשת מכל החומרים הכימיים היקרים שרק החמירו את הבעיה.
אבל רגע, יש עוד משהו.
הטעות הקטלנית שעשיתי עם האקונומיקה (ואת לא חייבת לחזור עליה)
אוקיי, זאת הודאה כואבת. פעם חשבתי שאקונומיקה פותרת הכל. סתימה? אקונומיקה! ריח רע? אקונומיקה! חיידקים? אקונומיקה!
אבל אז גיליתי שאקונומיקה, למרות הריח הנקי שלה, יכולה לעשות יותר נזק מתועלת. היא יכולה לפגוע בצנרת, לגרום לקורוזיה, ואפילו לייצר גזים רעילים אם היא באה במגע עם חומרים אחרים. (מקור: המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית).
ואם זה לא מספיק, היא גם לא באמת יעילה בסילוק סתימות שומניות. היא רק מחמירה את הבעיה, על ידי כך שהיא מקשה את השומן עוד יותר.
אז מה כן לעשות? כאן נכנס לתמונה הפתרון הפשוט והזול: סודה לשתייה וחומץ. כן, בדיוק כמו בשיעורי הכימיה בתיכון. מערבבים חצי כוס סודה לשתייה עם חצי כוס חומץ, שופכים לכיור, מחכים חצי שעה, ואז שוטפים עם מים רותחים.
זה לא יעבוד על כל סתימה, כמובן. אבל זה שווה ניסיון, לפני שאת רצה לקנות חומרים כימיים יקרים ומסוכנים.
מעבר לפתרונות מהירים: טיפים לטווח ארוך (שאף אחד לא מספר לך)
בואי נדבר על מניעה. כי האמת היא, שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם סתימות היא פשוט לא לתת להן לקרות.
הנה כמה דברים פשוטים שאת יכולה לעשות:
- תמיד לנגב שאריות שומן מהכלים לפני שאת מכניסה אותם למדיח. זה מצמצם את כמות השומן שמגיעה לביוב.
- לשים מסננת על הכיור במטבח. זה תופס את כל החלקיקים הגדולים, כמו שאריות אוכל ושיער.
- לא לשפוך שמן בישול לכיור. אני יודעת, זה נשמע ברור, אבל הרבה אנשים עדיין עושים את זה.
- להשתמש בסבונים טבעיים. סבונים סינתטיים מכילים כימיקלים שיכולים להצטבר בצנרת ולגרום לסתימות. (מקור: הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית).
אבל רגע, זאת רק ההתחלה.
הכי חשוב לזכור זה שאינסטלציה היא לא רק עניין טכני. זה גם עניין של מודעות. מודעות למה שאנחנו מכניסות לביוב שלנו, מודעות לאיך אנחנו מתחזקות את הבית שלנו, ומודעות לעצמנו.
אני מודה, אני עדיין לומדת. אני לא מומחית לאינסטלציה, ואני עדיין מתקשרת לשרברב מדי פעם. אבל אני כבר לא מרגישה חסרת אונים. אני יודעת את הבסיס, אני יודעת מה לעשות במקרה חירום, ואני יודעת שאני יכולה לסמוך על עצמי.
אז מה השאלה הכי גדולה שנותרה לי אחרי כל המסע הזה? אולי זה איך להפוך את הטיפול בצנרת לחלק משגרת טיפוח הבית שלנו, כמו שמטפלים בעור או בשיער. אולי זה איך למצוא את האיזון בין פתרונות טבעיים לבין פתרונות מסחריים. אולי זה בכלל איך לשנות את התרבות שלנו, כך שלא נראה בביוב משהו מגעיל שצריך להתעלם ממנו, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.
אני מזמינה אותך לחשוב על זה. מה את חושבת? איזה סודות מסתתרים בצנרת שלך? ואיך את מתכוונת לחשוף אותם?
