האמת? תמיד צחקתי על האנשים האלה, ש"רק רצו לצבוע קיר" ומצאו את עצמם בתוך שיפוץ מאסיבי. "מה כבר יכול להיות כל כך מסובך?" תהיתי בציניות.
אני. זו הייתה אני.
קצת רקע: קניתי דירה קטנה, חמודה, אבל עם מטבח שנראה כאילו יצא מסרט משנות ה-70. אז אמרתי לעצמי, "נעמה, את חזקה, עצמאית, צבע זה לא ביג דיל". וכך יצאתי למסע השיפוץ הקטן שלי.
טעות מספר אחת: ההערכה המוגזמת ליכולות האישיות.
אני יודעת, אני יודעת, זה נשמע קצת מתנשא להודות בזה, אבל האמת היא שחשבתי שאני יכולה לעשות הכל לבד. צבע, טיח, החלפת ברז - מה הבעיה? הרי יש יוטיוב!
אז צפיתי בסרטונים, התלהבתי, ורצתי לחנות לחומרי בניין. כאן התחילה הסאגה האמיתית.
מצאתי את עצמי מסתובבת בין המדפים, מבולבלת כמו תיירת בסין. מה ההבדל בין צבע אקרילי לצבע שמן? מה זה בכלל "פריימר"? חשבתי שאני מבינה משהו, אבל מהר מאוד הבנתי שאני צריכה עזרה.
אבל גאוותי לא אפשרה לי לבקש אותה. "אני אסתדר," אמרתי לעצמי, וקניתי את כל מה שחשבתי שאני צריכה.
טעות מספר שתיים: התעלמות מחוק מרפי.
אם משהו יכול להשתבש, הוא ישתבש. זה לא סתם פתגם, זו חוקיות פיזיקלית!
במקרה שלי, זה התחיל עם קיר שסירב להיצבע בצורה אחידה. אחר כך הגיע הברז החדש, שהחליט שהוא רוצה להפוך את המטבח שלי למזרקה.
רגע, האם אתם מכירים את ההרגשה הזו כשאתם מנסים לתקן משהו, ורק מצליחים להחמיר את המצב?
זה היה השלב שבו התחלתי להרגיש תסכול אמיתי. שעות של עבודה קשה, כסף שנזרק לפח, ומטבח שנראה גרוע יותר ממה שהיה בהתחלה.
למה זה קורה לנו?
אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו ניגשים לשיפוצים קטנים מתוך מקום של חסכנות, או מתוך רצון להוכיח לעצמנו שאנחנו יכולים. אנחנו רוצים לחסוך כסף ולקבל תוצאה טובה. אבל בפועל, אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים הרבה יותר בגלל טעויות, עוגמת נפש, ובסופו של דבר, קוראים לאיש מקצוע.
דוגמה מצוינת לגישה הזו אפשר למצוא במחקר של פרופסור דן אריאלי, שחקר את ההשפעה של "אפקט ה-IKEA". הוא מצא שאנחנו נוטים להעריך יתר על המידה דברים שבנינו או יצרנו בעצמנו, גם אם הם לא איכותיים במיוחד (Ariely, D. (2010). Predictably Irrational, Revised and Expanded Edition: The Hidden Forces That Shape Our Decisions. Harper Perennial.)
אז נכון, הרגשתי גאווה על כל בועת צבע מכוערת שהדבקתי לקיר, אבל בסוף, היא עלתה לי הרבה יותר ממה שהייתי משלמת לצבעי מקצועי.
טעות מספר שלוש: הסתמכות יתר על מידע באינטרנט.
יוטיוב הוא כלי מדהים, אין ספק. אבל סרטון של 10 דקות לא יכול להחליף ניסיון של שנים.
יש דברים שלא לומדים מסרטונים - כמו איך להתמודד עם קיר עקום במיוחד, או איך לנקות כתם צבע עקשן במיוחד מהרצפה.
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי זה לגלות כמה מידע סותר יש באינטרנט. כל אתר מציע פתרון אחר, כל מומחה ממליץ על מוצר אחר. איך אפשר לדעת למי להאמין?
האמת המפתיעה:
התשובה היא שאי אפשר לדעת בוודאות. צריך לנסות, לטעות, ללמוד. וגם אז, אין שום ערובה להצלחה.
אבל יש משהו משחרר בזה. ברגע שהפסקתי לצפות מעצמי להיות מושלמת, ברגע שהשלמתי עם העובדה שאני הולכת לעשות טעויות, התחלתי ליהנות מהתהליך.
אז מה למדתי?
- לדעת מתי לבקש עזרה: אין בושה להודות שאתם לא יודעים משהו. להיפך, זה סימן לבגרות.
- לתכנן מראש: לפני שאתם ניגשים לשיפוץ, הקדישו זמן לתכנון מפורט. זה כולל רשימת קניות, לוח זמנים, ותקציב ריאלי.
- לצפות לבלתי צפוי: דברים תמיד משתבשים, אז אל תהיו מופתעים כשזה קורה. הכינו תוכנית מגירה, ותהיו מוכנים להתגמש.
אה, ואם אתם תוהים מה קרה עם המטבח שלי? בסוף, אחרי ששפכתי דמעות, שפכתי צבע, ושפכתי כסף, קראתי לאיש מקצוע. והוא סידר הכל תוך יומיים.
ואז הבנתי משהו חשוב: לפעמים, ההשקעה הכי טובה היא דווקא לוותר על האגו ולתת למישהו אחר לעשות את העבודה.
אולי השיפוץ הקטן שלי הפך לסיוט, אבל הוא גם לימד אותי שיעור חשוב על צניעות, סבלנות, ועל היכולת לצחוק על עצמי.
אני עדיין לא בטוחה אם אני אעז לעשות שיפוץ נוסף בעתיד הקרוב. אבל אם כן, אני מבטיחה לעצמי שאני אעשה את זה אחרת. עם יותר תכנון, יותר עזרה, ופחות אשליות.
ומה איתכם? איזה טעויות עשיתם בשיפוצים שלכם? אשמח לשמוע וללמוד מהניסיון שלכם.
