היי, נעמה כאן. בואו נדבר על רהיטים ישנים. לא סתם רהיטים, אלא על אותם פריטים שיושבים בצד, קצת מוזנחים, קצת מאובקים, אבל עם פוטנציאל עצום שמחכה להתגלות. תמיד הסתכלתי עליהם ככה - לא כגרוטאות, אלא כיהלומים לא מלוטשים.
פעם, לפני שנים, הייתי משוכנעת שהדרך היחידה לחדש רהיט היא לשייף אותו עד היסוד, למרוח שלוש שכבות צבע, ולעבוד כמו חמור. זה נשמע לכם מוכר? ואז קרה משהו. גיליתי את הכוח של ה"פחות הוא יותר". וזה שינה הכל.
זה קרה כשניסיתי לחדש שידה ישנה של סבתא שלי. התחלתי בשיא ההתלהבות, אבל אחרי שעות של שיוף, הבנתי שאני בדרך לשבור את הכלים (תרתי משמע). שאלתי את עצמי - חייבת להיות דרך אחרת. ויש.
אז מה הסוד?
נתחיל בזה שצריך להבין מה אנחנו רוצים. האם אנחנו רוצים להסתיר את העבר של הרהיט, או לחגוג אותו? האם אנחנו רוצים מראה מודרני, או דווקא וינטג'י? השאלה הזו קריטית.
אני אספר לכם משהו מביך – בהתחלה הייתי פשוט מחפשת השראה באינסטגרם, מנסה לשחזר בדיוק את מה שראיתי. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא עובד. כי הרהיטים שלי לא נראים כמו הרהיטים בתמונות, וגם אני לא מצליחה לעשות בדיוק את מה שהם עשו.
אז התחלתי לחפש השראה במקומות אחרים. באמנות, בטבע, אפילו בספרים. כן, קראתם נכון. פעם מצאתי צבע מדהים לספרייה ישנה אחרי שראיתי ציור של גוסטב קלימט! (מקור: "גוסטב קלימט, האמן והתקופה" מאת פרנק ויטלפורד).
אז מה עושים בפועל?
- ניקוי יסודי: לפני הכל, מנקים את הרהיט היטב. אבל לא סתם ניקוי, אלא ניקוי שבאמת מסיר את כל הלכלוך והשומנים. אני משתמשת בתמיסה של מים חמים וסבון כלים עדין, ואז מייבשת היטב.
- הערכת מצב: בודקים מה מצב הרהיט. האם יש סדקים? שבבים? כתמים עקשניים? כאן נכנס העניין של "לחגוג את העבר". לפעמים סדק קטן מספר סיפור, ולא צריך להסתיר אותו. אבל אם יש סדקים גדולים או שבבים בולטים, כדאי למלא אותם בשפכטל עץ. (מקור: אתר "עשה זאת בעצמך" של "הום סנטר").
- צביעה חכמה: כאן מגיע החלק הכיפי! אבל רגע, לא לרוץ ישר לצבע. קודם כל, חשוב לבחור צבע שמתאים לסוג העץ ולמראה שאנחנו רוצים. אני אוהבת להשתמש בצבעים על בסיס מים, כי הם ידידותיים יותר לסביבה וקל לנקות אותם. אבל לפעמים, בשביל מראה וינטג'י אותנטי, אני משתמשת בצבעים על בסיס שמן. והכי חשוב - לא חייבים לשייף עד היסוד! לפעמים מספיק לשייף קלות כדי ליצור משטח מחוספס שהצבע יידבק אליו טוב יותר.
- שינוי ידיות: לפעמים כל מה שצריך זה להחליף את הידיות כדי לתת לרהיט מראה חדש לגמרי. זה טריק קטן שעושה הבדל עצום.
רגע של תובנה:
שימו לב, זה לא רק על הרהיט. זה גם עלינו. על היצירתיות שלנו, על הביטחון שלנו להתנסות, ועל היכולת שלנו לראות יופי במקומות לא צפויים.
מה אם נכשלים?
קרה לי יותר מפעם אחת שצבעתי רהיט, ואחרי כמה ימים הבנתי שזה פשוט לא זה. אז מה עושים? מנסים משהו אחר! לא להתייאש. זו הדרך ללמוד.
פעם צבעתי שולחן קפה בצבע טורקיז מבריק, וזה נראה פשוט נורא. התבאסתי נורא. ואז, במקום לנסות לתקן את זה, החלטתי לצבוע אותו בצבע לבן מט. ופתאום, הטורקיז המבריק הפך לבסיס מושלם למראה וינטג'י שיקי!
לסיכום (אבל לא באמת):
חידוש רהיטים זה לא רק על צבע ומברשת. זה על יצירת סיפור. על לקחת משהו ישן ולתת לו חיים חדשים. וזה, בעיניי, הדבר הכי יפה שיש.
עכשיו תורכם. איזה רהיט ישן מחכה לכם בבית? איזה סיפור הוא רוצה לספר? אני מחכה לשמוע!
