אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי "ללטש" את עצמי. הייתי בת 22, אחרי תואר ראשון בפסיכולוגיה (כן, האירוניה לא נעלמה ממני), וחשבתי שאני יודעת הכל. טעות. חשבתי שאם רק אסדר את הבלגן בחדר, אתחיל לאכול בריא ואמצא עבודה "רצינית", הכל יסתדר. הספוילר? לא.
נפלתי חזק, וחזרתי לבית של ההורים לכמה חודשים. שם, בין ערימות הכביסה המקופלת של אמא שלי, הבנתי שליטוש זה לא רק מראה חיצוני. ליטוש זה עבודה פנימית, מסע גילוי עצמי שמתחיל בשאלה: מי אני רוצה להיות?
אבל רגע, לפני שנתחיל במסע הזה, חשוב לי להגיד משהו: אני לא גורו. אני לא יודעת הכל. אני פשוט אחת כמוך, שמנסה להבין איך לחיות חיים טובים יותר, אותנטיים יותר, מבריקים יותר. אז קחי נשימה עמוקה, תכיני לעצמך כוס תה, ובואי נצא לדרך ביחד. מבטיחה שיהיו הפתעות.
ליטוש אמיתי מתחיל מבפנים – מה באמת חשוב לך?
כשאנחנו חושבות על ליטוש, לרוב עולה לנו בראש תמונה של אישה מטופחת, עם בגדים יקרים וקריירה מצליחה. אבל האם זה באמת מה שאנחנו רוצות? או שאנחנו מנסות לעמוד בציפיות של החברה, של המשפחה, של האינסטגרם?
זה השלב שבו כדאי לשאול את עצמך: מה באמת חשוב לי? מה הערכים שלי? מה אני רוצה להשיג בחיים האלה?
אני יודעת, זה נשמע קלישאתי, אבל זה הבסיס להכל. כי אם אנחנו לא יודעות לאן אנחנו רוצות להגיע, איך נדע באיזה כיוון לצעוד?
פרופ' ברנה בראון, חוקרת בושה ופגיעות, טוענת בספרה "Dare to Lead" שהבהרה של הערכים שלנו היא הבסיס למנהיגות אותנטית. אבל אני טוענת שזה הבסיס לחיים אותנטיים בכלל.
הכשלונות הם המתנות שלנו – איך ללמוד מהטעויות?
כולנו טועות, זה חלק מהחיים. אבל מה שאנחנו עושות עם הטעויות האלה זה מה שמבדיל בינינו. האם אנחנו מתחבאות מהן, מתביישות בהן, או שאנחנו לומדות מהן וממשיכות הלאה?
אני יכולה לספר לך על אינספור כשלונות שלי. על פרויקטים שלא הצליחו, על מערכות יחסים שהתפרקו, על החלטות שגויות שקיבלתי. אבל למדתי מכל אחד מהם משהו חשוב. למדתי על עצמי, על החוזקות והחולשות שלי, על מה שאני רוצה ומה שאני לא רוצה.
פעם שמעתי מישהו אומר: "הכשלונות הם המתנות שלנו". בהתחלה לא הבנתי את זה, אבל עכשיו אני יודעת בדיוק למה הוא התכוון. הכשלונות הם הזדמנות לצמוח, להשתפר, להיות גרסה טובה יותר של עצמנו.
אבל איך עושים את זה בפועל? איך הופכים כישלון למשהו חיובי?
- קבלי את הכישלון: אל תנסי להדחיק אותו או להתעלם ממנו. תני לעצמך זמן להתאבל, לכעוס, להרגיש את כל הרגשות שעולים.
- נתחי את הכישלון: מה קרה? מה עשית לא נכון? מה יכולת לעשות אחרת?
- למדי מהכישלון: מה למדת על עצמך? מה למדת על העולם? מה את יכולה לעשות אחרת בפעם הבאה?
- המשיכי הלאה: אל תתקעי בעבר. תשתמשי במה שלמדת כדי ליצור עתיד טוב יותר.
הפתעה: ליטוש זה לא רק מה שאת עושה, אלא גם למה את עושה את זה.
תראי, אני חייבת להיות כנה איתך. ליטוש חיצוני זה חשוב, כן? להתלבש יפה, לטפח את עצמך, לשמור על בריאותך – כל אלה דברים נפלאים. אבל הם לא מספיקים.
כי אם את עושה את כל הדברים האלה רק כדי לרצות אחרים, רק כדי להרגיש "שווה", רק כדי לקבל לייקים באינסטגרם – את לא באמת מלטשת את עצמך. את פשוט מכסה את הליבה האמיתית שלך בשכבה נוצצת של שקר.
הליטוש האמיתי מתחיל מבפנים, מהמקום שבו את אוהבת את עצמך, מקבלת את עצמך, מאמינה בעצמך. מהמקום שבו את יודעת שאת שווה הרבה יותר מסך כל המראה החיצוני שלך.
אני יודעת שזה קשה, במיוחד בעולם שבו אנחנו כל הזמן מופצצות בתמונות של "מושלמות" (שהן כמובן רחוקות מהמציאות). אבל את חייבת לזכור: את יפה בדיוק כמו שאת. את מושלמת בדיוק כמו שאת.
אז בפעם הבאה שאת עומדת מול המראה, אל תנסי "לתקן" את עצמך. תנסי לראות את היופי האמיתי שלך, את האור הפנימי שלך, את הכוח שלך. זה הליטוש האמיתי.
רגע, מה הקשר בין ספרי ניהול זמן לאהבה עצמית? תשאלי את ד"ר קובי מיכאלי.
ד"ר קובי מיכאלי, מומחה לפסיכולוגיה חיובית וניהול זמן, טוען שהקצאת זמן לדברים שאנחנו אוהבות לעשות היא אחת הדרכים הטובות ביותר לטפח אהבה עצמית. זה נשמע פשוט, אבל כמה מאיתנו באמת מקדישות זמן לדברים שעושים לנו טוב?
אני מודה, לי לקח הרבה זמן להבין את זה. הייתי עסוקה בלרצות אחרים, בעבודה, במטלות יומיומיות – שכחתי את עצמי לגמרי. אבל כשסוף סוף התחלתי להקדיש זמן לדברים שאני אוהבת לעשות (לכתוב, לקרוא, לטייל, לצחוק עם חברים), הרגשתי הרבה יותר מאושרת, הרבה יותר שלמה, הרבה יותר מלוטשת.
אז מה את אוהבת לעשות? מה גורם לך להרגיש חיה? תעשי את זה. תעשי את זה הרבה. זה הליטוש האמיתי.
עכשיו, אחרי כל זה, את בטח שואלת את עצמך: "אוקיי, נעמה, אבל איך אני עושה את זה בפועל? איך אני משלבת את כל התובנות האלה בחיים שלי?".
התשובה היא פשוטה: לאט ובזהירות. אל תנסי לשנות את הכל בבת אחת. תתחילי בקטן. תעשי דבר אחד בכל יום שגורם לך להרגיש טוב יותר, חזקה יותר, מלוטשת יותר.
תזכרי: הליטוש הוא מסע, לא יעד. תהני מהדרך, תלמדי מהטעויות, ותאהבי את עצמך לאורך כל הדרך.
אני באמת מאמינה שלכולנו יש פוטנציאל להיות מלוטשות, לזרוח מבפנים ומבחוץ. כל מה שצריך זה קצת אמונה בעצמנו, קצת עבודה קשה, והרבה אהבה עצמית. אז קדימה, בואי נצא לדרך ביחד.
