אוי, התריסים האלה. הם תמיד יודעים בדיוק מתי לתקוף, נכון? דווקא ביום הכי חם, כשאת הכי צריכה צל, הם מחליטים לעשות דווקא. נשבעת, לפעמים נדמה לי שהם מתקשרים ביניהם.
האמת היא, שעד לא מזמן הייתי קוראת לאיש מקצוע על כל תריס סורר. הייתי משוכנעת שרק מישהו עם "דיפלומה בתריסים" יכול להציל את המצב. אבל אז, קרה משהו. משהו שגרם לי להבין שיש בי יותר כוח ממה שחשבתי.
זה התחיל כשתריס אחד, דווקא בסלון, החליט שהוא מסרב לעלות. ניסיתי למשוך, לדחוף, אפילו דיברתי אליו יפה. כלום. פשוט כלום. התסכול עלה בי, כבר התחלתי לדמיין את החשבון המנופח ואת התירוצים שאני אצטרך לספר לבוס על האיחור לעבודה.
ואז עצרתי.
למה אני תמיד צריכה לחכות למישהו אחר? למה אני לא יכולה לנסות לבד? זו הייתה נקודת מפנה. רגע קטן, אבל משמעותי. זו הייתה ההחלטה להפוך מנשלטת לשולטת.
פתחתי את גוגל (החבר הכי טוב שלי ברגעים כאלה) והתחלתי לחקור. צפיתי בסרטונים ביוטיוב, קראתי מאמרים באינטרנט. גיליתי עולם שלם של טיפים וטריקים לתחזוקת תריסים. למדתי על מנגנונים, על רצועות, על תיקונים קטנים שאפשר לעשות לבד. כמו המאמר הזה ב"בניין ודיור" שמסביר על סוגי התקלות הנפוצות בתריסים. (בניין ודיור: https://www.bvd.co.il/13883-%D7%AA%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%92-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9F)
אוקיי, אז זה נשמע יותר פשוט ממה שזה באמת. היו גם רגעים של ייאוש. פעם אחת, ניסיתי לתקן רצועה קרועה ומצאתי את עצמי יותר מבולגנת ממתקנת. הרצועה הסתבכה לי סביב הידיים, הרגשתי כמו בסרט מצויר. אבל לא ויתרתי.
האמת? בהתחלה לא הבנתי כלום. הסתכלתי על התריס הזה, וראיתי רק כאוס. אבל אז, נזכרתי במה שאמא שלי תמיד אומרת: "תסתכלי על הבעיה, לא על הפחד". ואז הבנתי - זה רק תריס. לא מפלצת.
התחלתי לפרק אותו לאט לאט, בזהירות. גיליתי שהבעיה הייתה בסך הכל רצועה שהשתחררה. פשוטה, אבל מעצבנת. ניסיתי לחבר אותה בחזרה, אבל לא הצלחתי. היא הייתה קרועה מדי.
כאן נכנס לתמונה הטוויסט המפתיע - במקום לרוץ לחנות לקנות רצועה חדשה, נזכרתי שיש לי בארון חגורה ישנה, אבל ממש טובה, מעור חזק. גזרתי ממנה רצועה צרה והשתמשתי בה במקום הרצועה המקורית. עבד כמו קסם!
כן, אני יודעת מה אתן חושבות: "חגורה במקום רצועה? זה בטח יחזיק מעמד בדיוק שבוע". אבל תתפלאו, כבר חלפו כמה חודשים, והתריס עובד כמו חדש. ואני? אני מרגישה כמו גיבורה.
הגילוי האמיתי לא היה איך לתקן תריס, אלא איך לתקן את האמונה שלי בעצמי.
למדתי שגם אם משהו נראה מסובך ומפחיד בהתחלה, אפשר להתמודד איתו. צריך רק קצת סבלנות, קצת ידע, והרבה אמונה עצמית. זה מזכיר לי את המחקר של ד"ר קרול דווק על "מיינדסט" שפורסם בהרווארד ביזנס ריוויו (Dweck, C. S. (2015). Growth mindset. Harvard Business Review, 93(1/2), 53-53.). היא טוענת שגישה חיובית ומתפתחת היא המפתח להצלחה, ולא הכישרון המולד.
ועוד משהו חשוב – לא להתבייש לבקש עזרה. אני יודעת, זה קצת סותר את כל הקטע של "עשה זאת בעצמך", אבל לפעמים, כדאי להתייעץ עם מישהו שמבין יותר. אני, למשל, התקשרתי לאבא שלי בשלב מסוים. הוא נתן לי כמה טיפים חשובים שעזרו לי להבין את המנגנון של התריס טוב יותר.
אבל בסופו של דבר, העיקר זה לנסות. אל תפחדו לטעות, אל תפחדו להיכשל. גם אם לא תצליחו לתקן את התריס בעצמכן, לפחות תלמדו משהו חדש. ומי יודע, אולי גם תגלו שיש לכן כישורים נסתרים.
אז מה למדנו? שתריסים הם לא אויב, הם רק אתגר. ושאנחנו, הנשים, מסוגלות להרבה יותר ממה שאנחנו חושבות. עכשיו, אני שואלת אתכן, מה האתגר הבא שאתן הולכות לכבוש? אולי הגיע הזמן לתקן את הנזילה בברז? או להרכיב את הארון החדש מאיקאה? שתפו אותי, אני סקרנית!
