אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי לצבוע חדר לבד. הייתי בטוחה שאני הולכת להיות מעצבת פנים בין לילה, עם כישרון חבוי שרק חיכה לפרוץ החוצה. נגמר במרק כתום על הקירות, טיפות צבע בשיער, ובעיקר - תחושה עמוקה של כישלון.
אבל היי, כולנו התחלנו איפשהו, נכון?
מאז עברו כמה שנים, צברתי קצת ניסיון (ועוד כמה כתמי צבע בלתי נשכחים), וגיליתי שצביעת חדר יכולה להיות אפילו... מהנה? כן, שמעתם נכון. אבל בשביל זה, צריך לשנות קצת את הגישה. כי האמת היא, שצביעת חדר זה לא רק צבע ומברשת. זה הרבה יותר מזה.
למה אנחנו בכלל מתעצבנות? (ומה אפשר ללמוד מזה)
לפני שנצלול לטיפים מעשיים, בואו נדבר על הפיל בחדר - או במקרה הזה, על הצבע שנוזל מהמברשת. למה הפרויקט הזה גורם לנו לרצות לתלוש שערות?
לדעתי, זה שילוב של כמה דברים:
- חוסר ודאות: איזה צבע לבחור? איך הוא ייראה על הקיר? האם אני אצליח לעשות את זה כמו שצריך?
- ציפיות לא מציאותיות: אנחנו רואות תמונות של בתים מושלמים בפינטרסט וחושבות שגם אנחנו יכולות להגיע לתוצאה כזאת בקלות.
- תחושת חוסר שליטה: הצבע נוזל, המסקינטייפ לא נדבק, והזמן אוזל.
- ואולי, הכי חשוב - פחד מטעויות: אנחנו מפחדות לקלקל, להרוס, לבזבז כסף.
אבל הנה התובנה המפתיעה: טעויות הן חלק מהתהליך. הן לא סימן לכישלון, אלא הזדמנות ללמוד ולצמוח.
אני זוכרת שקראתי פעם מחקר של ברנה בראון (Brené Brown), חוקרת בושה ופגיעות, שאמרה משהו בסגנון: "אנשים שמאמינים שהם ראויים לאהבה, מוכנים יותר לקחת סיכונים ולהיות פגיעים." ואני חושבת שזה נכון גם לגבי צביעת חדר. אם אנחנו מוכנות לקבל את העובדה שאנחנו לא מושלמות, ושהטעויות הן חלק מהדרך, יהיה לנו הרבה יותר קל להנות מהתהליך.
אז איך עוברים מהתעצבנות להנאה? הנה כמה טיפים שאספתי בדרך:
- תכנון מוקדם זה שם המשחק: תחשבו על זה כמו תסריט לסרט. תכננו מראש את כל השלבים: בחירת צבע, קניית ציוד, הכנת החדר, הצביעה עצמה, והניקוי. ככל שתהיו מוכנות יותר, כך יהיה לכם פחות סיכוי להתעצבן.
- בחירת הצבע: זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל זה אחד השלבים הכי חשובים. אל תתפתו לבחור צבע רק בגלל שהוא נראה יפה בקטלוג. קחו דוגמאות קטנות, צבעו איתן חלק קטן בקיר, ותראו איך הצבע נראה באור שונה בשעות שונות של היום.
אגב, ידעתם שצבעים יכולים להשפיע על מצב הרוח שלנו? מחקרים מראים שצבע כחול יכול להרגיע, צבע צהוב יכול לעודד, וצבע אדום יכול לעורר. (DePorter, B., Reardon, M., & Singer-Nourie, N. (1999). Quantum learning: Unleashing the genius in you*. Dell.)
- ציוד איכותי: אל תתפשרו על מברשות ורולרים זולים. הם רק יגרמו לכם ליותר עבודה ולתוצאה פחות טובה. השקיעו בכלים איכותיים שיחזיקו מעמד לאורך זמן.
* טיפ קטן: אם אתן צובעות צבע בהיר על קיר כהה, תצטרכו יותר שכבות צבע. כדאי לשקול קודם לצבוע שכבה של פריימר.
- הגנה על הרהיטים והרצפה: כסו הכל בניילון או סדינים ישנים. זה יחסוך לכם הרבה עבודה בניקוי אחרי. תאמינו לי, אני יודעת.
- מסקינטייפ זה חבר: הדביקו מסקינטייפ על כל האזורים שאתן לא רוצות לצבוע, כמו משקופים, פנלים, ושקעים. זה ייתן לכם קווים ישרים ונקיים.
- צביעה בשכבות דקות: אל תנסו לצבוע הכל בשכבה אחת עבה. זה רק יגרום לצבע לנזול ולטפטף. צבעו בשכבות דקות, ותנו לכל שכבה להתייבש לפני שאתן צובעות את השכבה הבאה.
- מוזיקה טובה ואווירה נעימה: תדאגו לאווירה טובה. שימו מוזיקה שאתן אוהבות, הזמינו חברה לעזור לכן, ותהנו מהתהליך.
- נשימה עמוקה: אם אתן מתחילות להרגיש עצבניות, קחו נשימה עמוקה, ותזכירו לעצמכן שזה רק צבע. זה לא סוף העולם. ואם אתן עושות טעות, תמיד אפשר לתקן אותה.
- אל תפחדו לבקש עזרה: אם אתן מרגישות שאתן לא מסוגלות לעשות את זה לבד, אל תתביישו לבקש עזרה מחבר, בן משפחה, או אפילו צבעי מקצועי. לפעמים עזרה קטנה יכולה לעשות את כל ההבדל.
מה עושים כשמשהו משתבש? (כי משהו תמיד משתבש)
גם אם תתכננו הכל בצורה מושלמת, תמיד יש סיכוי שמשהו ישתבש. הצבע ינזל, המברשת תישבר, או שתגלו שצבעתם את הקיר בצבע הלא נכון.
אז מה עושים?
קודם כל, אל תיכנסו לפאניקה. זכרו שטעויות הן חלק מהתהליך. קחו נשימה עמוקה, ותנסו להבין מה קרה ואיך אפשר לתקן את זה.
לדוגמה, אם הצבע נזל, נגבו אותו מיד עם מטלית לחה. אם צבעתם את הקיר בצבע הלא נכון, תצטרכו לצבוע אותו מחדש בצבע הנכון. ואם המברשת נשברה, פשוט תקנו מברשת חדשה.
הכי חשוב זה לא להתייאש. תזכרו למה התחלתן את הפרויקט הזה מלכתחילה, ותמשיכו הלאה.
אז מה למדנו היום?
צביעת חדר יכולה להיות חוויה מתגמלת ומהנה, אם רק נשנה קצת את הגישה שלנו. במקום להתמקד בתוצאה הסופית, ננסה להנות מהתהליך עצמו. נזכור שטעויות הן חלק מהדרך, ונלמד לקבל את עצמנו כמו שאנחנו - עם כל הפגמים והכתמים.
וכמו שאומרים, "הדבר הכי יפה זה לא תמיד הדבר המושלם." (מקור: ציטוט של אנה וינטור, עורכת ווג לשעבר, אם כי לא נאמר בהקשר של צביעת קירות...)
אני יודעת שזה נשמע קלישאתי, אבל זה נכון. היופי האמיתי נמצא בדרך, במסע, בחוויות שאנחנו צוברות. וגם, בחוויה של יצירה עצמית.
מה אתן אומרות? מוכנות לנסות? אולי הפעם לא נסיים עם מרק כתום... אבל גם אם כן, לפחות תהיה לנו חוויה מצחיקה לספר.
