אוי, תליית תמונות. רק המחשבה על זה יכולה להוציא אותי מדעתי. אתן יודעות, יש את אלה שמסתובבים בבית עם פלס לייזר ומודדים הכל במילימטרים, ויש את... אני. כן, אני זו שמסיימת עם חור בקיר, תמונה עקומה ושאלות קיומיות על מקומי ביקום.
אבל אחרי שנים של ניסוי וטעייה (הרבה יותר טעייה, אם להיות כנה), גיליתי כמה דברים, ואחד מהם פשוט שינה הכל. וזה לא הפלס. באמת שלא.
למה זה בכלל כל כך מסובך? (שאלה שאני שואלת את עצמי כל פעם מחדש)
לפני שנגיע לטכניקות, בואו נדבר על למה זה כל כך מעצבן. האם זו העובדה שהקיר לעולם לא ישר לחלוטין? או אולי הפחד הנורא הזה לעשות חור במקום הלא נכון? אני חושבת שזה שילוב של שניהם.
במחקר שקראתי ב"כתב העת לעיצוב הבית המודרני" (כן, יש דבר כזה!), מצאו שחוסר ביטחון בתחושת טעם אישית הוא אחד הגורמים העיקריים לחוסר החלטיות בתליית תמונות. מה שאומר, שאנחנו מפחדים לשפוט את עצמנו, לא רק לעשות חור בקיר. מי היה מאמין?
הסוד הקטן והמפתיע (הכנה, נכון?): המסקינטייפ הוא החבר הכי טוב שלך
אוקיי, אז מה הסוד? מסקינטייפ. פשוט ככה.
תחשבו על זה: לפני שאתן עושות חור בקיר, אתן יכולות להדביק את התמונה (או קבוצת תמונות) עם מסקינטייפ ולראות איך זה נראה. תזיזו, תשנו, תנסו זוויות שונות. בלי חורים, בלי דאגות.
אני יודעת, זה נשמע פשוט מדי. גם אני הייתי סקפטית בהתחלה. אבל זה עובד! זה כמו לעשות חזרות לפני ההופעה הגדולה. זה נותן לכן ביטחון, ומאפשר לכן לשחק עם הקומפוזיציה בלי פחד.
איך עושים את זה נכון (כי יש דרך נכונה לעשות הכל, אפילו מסקינטייפ)
- תכנון: תחשבו מראש על מה אתן רוצות לתלות. תמונה בודדת? קבוצת תמונות? האם יש נושא משותף?
- סימון: תמדדו את גודל התמונה (או קבוצת התמונות) ותסמנו על הקיר עם מסקינטייפ את השטח שהיא תתפוס.
- משחק: הזיזו את המסקינטייפ עד שתמצאו את המיקום המושלם. אל תפחדו להתנסות!
- התייעצות: תתרחקו קצת ותסתכלו על זה מהצד השני של החדר. תשאלו מישהו מה הוא חושב. לפעמים זוג עיניים נוספות יכולות לעשות את ההבדל.
- אז, ורק אז, תעשו חור בקיר.
כמה טיפים קטנים, כי החיים הם לא רק מסקינטייפ (למרות שזה עוזר)
- גובה: גובה העיניים הוא בדרך כלל המקום הטוב ביותר לתלות תמונה. זה אומר שבערך בגובה של 1.50 מטר מהרצפה. אבל, כמובן, זה תלוי בגובה שלכן ובגודל התמונה.
- פלס: כן, בסדר, אני יודעת שאמרתי שזה לא הסוד. אבל פלס עדיין חשוב. תשתמשו בו כדי לוודא שהתמונה ישרה.
- סוג הקיר: סוג הקיר משפיע על סוג הדיבל והבורג שאתן צריכות. קיר גבס דורש דיבל מיוחד. תשאלו בחנות לחומרי בניין, הם ישמחו לעזור.
- אל תפחדו לטעות: תליית תמונות היא תהליך. זה בסדר לעשות טעויות. זה איך שאנחנו לומדים. ואם עשיתן חור במקום הלא נכון? לא נורא. תסגרו אותו עם קצת שפכטל ותתחילו מחדש.
ומה עכשיו? (שאלה שמעסיקה אותי גם אחרי שהתמונה תלויה)
אחרי שהתמונה תלויה, תסתכלו עליה. באמת תסתכלו עליה. האם היא גורמת לכן לחייך? האם היא מעוררת בכן רגש כלשהו? אם כן, אז עשיתן עבודה טובה. ואם לא? תמיד אפשר להזיז אותה.
תליית תמונות היא לא רק עניין טכני. זה עניין של ביטוי עצמי. זה עניין של להפוך את הבית שלכן למקום שמרגיש כמוכן. אז אל תפחדו להתנסות, אל תפחדו לטעות, והכי חשוב, אל תשכחו את המסקינטייפ.
אני סקרנית לשמוע - איזה טיפים יש לכן לתליית תמונות? ומה הדבר הכי מוזר שגיליתן בתהליך הזה? שתפו אותי בתגובות!
