האמת? תמיד חשבתי שנגישות זה משהו לבנייני ציבור גדולים, או לבתים של אנשים מבוגרים. טעיתי ובגדול. זה התחיל כשסבתא שלי, שהיא הלב הפועם של המשפחה, התחילה להתקשות בעלייה במדרגות. ואז זה היכה בי – נגישות זה לא רק חוק, זה אהבה. זה לדאוג שלכולם יהיה מקום.
(רגע, לפני שנצלול פנימה, שאלה קטנה: מתי בפעם האחרונה חשבתם על איך הסביבה הביתית שלכם משפיעה על מישהו אחר?)
התחלתי לחקור. קראתי מחקרים על ארגונומיה (כן, יש דבר כזה!) והתייעצתי עם מרפאות בעיסוק. אבל הכי חשוב – הקשבתי לסבתא. היא לא רצתה שיפוץ מטורף, היא רצתה להרגיש בבית.
אז מה עשינו? הנה כמה דברים קטנים שעשו שינוי עצום:
- ידיות אחיזה במקלחת ובשירותים: הדבר הזה מציל חיים. פשוטו כמשמעו. בהתחלה סבתא התנגדה, הרגישה שזה "סימן לגיל", אבל אחרי שהיא ניסתה, היא אמרה שזה נותן לה ביטחון. וביטחון, חברים, שווה זהב. (טיפ קטן: חפשו ידיות עם גימור מונע החלקה. באמת עושה את ההבדל).
- הגבהה לאסלה: שינוי קטן, השפעה גדולה. במיוחד למי שמתקשה לקום ולשבת. זה לא רק נוחות, זה שמירה על הכבוד העצמי.
- שטיחונים מונעי החלקה: פתרון זול ופשוט, אבל הוא מנע כמה נפילות מפחידות. שמתי אותם בכל מקום שהיה בו סיכון להחלקה – במטבח, בחדר האמבטיה, בכניסה לבית.
- תאורה חכמה: החלפנו את הנורות לנורות LED בהירות יותר, והוספנו חיישני תנועה במסדרון ובחדר האמבטיה. פתאום בלילה, הבית היה פחות מפחיד ויותר מזמין.
אבל הנה התובנה המפתיעה: הנגישות לא שיפרה רק את החיים של סבתא. היא שיפרה את החיים של כולנו. פתאום היה יותר קל לבשל ביחד, לעזור אחד לשני. הבית הפך למקום יותר נוח, יותר בטוח, יותר שמח.
(במאמר שקראתי לאחרונה בכתב העת "Occupational Therapy International", הם מדגישים את הקשר בין עיצוב ביתי נגיש לבין שיפור איכות החיים של כל בני המשפחה. מי היה מאמין?).
אוקיי, אז מה לא עבד? ניסינו בהתחלה להשתמש בכיסא גלגלים בתוך הבית, אבל הוא היה גדול ומסורבל ולא התאים למעברים הצרים. למדנו שאפשר למצוא פתרונות ממוקדים יותר, שמותאמים לצרכים הספציפיים של סבתא.
עוד דבר שלמדתי בדרך הקשה: לא להתפשר על איכות. בהתחלה קניתי ידיות אחיזה זולות באינטרנט, ואחרי כמה חודשים הן התחילו להחליד ולהתפרק. בסוף השקעתי בידיות איכותיות מחברה מוכרת, וזה היה שווה כל שקל.
ומה לגבי העתיד? אני חושבת שאנחנו צריכים להתחיל לחשוב על נגישות כחלק בלתי נפרד מהעיצוב של הבית שלנו, ולא כתוספת מאוחרת. למה שלא נתקין מראש מקלחון עם כניסה נמוכה, או דלתות רחבות יותר? זה לא רק יעזור לנו בעתיד, זה גם יגרום לנו להרגיש טוב יותר עכשיו.
(אגב, ידעתם שיש תוכניות ממשלתיות שמסייעות במימון שיפוצי נגישות? כדאי לבדוק!).
אז זהו, המסע שלי לעולם הנגישות. הוא היה מלא בטעויות, בתסכולים, אבל גם בהרבה רגעים של שמחה והודיה. ואני מקווה שהסיפור שלי יעורר בכם השראה לחשוב על איך אתם יכולים להפוך את הבית שלכם למקום שמחבק את כולם.
יש לכם טיפים נוספים לנגישות ביתית? שתפו אותי! אני תמיד שמחה ללמוד דברים חדשים.
