היי, אני נעמה. ובואו נדבר על נאמנות. כן, זו עם הכוכבים, הנקודות וכרטיסי המועדון. אני חייבת להודות, גם אני נפלתי בפח הזה לא פעם.
זוכרים את הפעם ההיא, לפני כמה שנים, שהייתי משוכנעת שאני חייבת לטוס רק עם חברת תעופה מסוימת כדי לצבור מיילים? או את הכפייה לרכוש קפה רק ברשת אחת, כי "אני כבר קרובה לדרגת הזהב"? כן, גם אני הייתי שם. אבל אז קרה משהו שגרם לי לחשוב אחרת.
טסתי לברלין עם חברה. היא מצאה טיסה זולה יותר, אבל "איך את לא טסה עם החברה הקבועה שלך?!" שאלתי בהלם. "נו, אז אני אוותר על כמה נקודות? העיקר שיהיה לי עוד כסף לאוכל טוב בברלין," היא ענתה בחיוך.
בום.
זה היה רגע הארה קטן. פתאום הבנתי שאני משלמת מחיר, לפעמים גבוה, רק כדי לשמור על נאמנות מדומה. אבל למה בעצם? מה יוצא לי מזה?
מרוצה זה טוב, שבוי זה רע.
זה לא סותר. אפשר מאוד להעריך שירות טוב, מוצר איכותי או חוויה נעימה, ולחזור אליהם שוב ושוב. אבל ברגע שהנאמנות הופכת לכפייה, ברגע שאתם מרגישים שאתם חייבים משהו לחברה מסוימת, משהו כאן השתבש.
תחשבו על זה רגע. האם הנאמנות שלכם באמת משתלמת? האם אתם מקבלים תמורה אמיתית עבורה, או שאתם פשוט שבויים של הרגל?
המשחק של החברות: פסיכולוגיה של נאמנות
חברות משקיעות מיליארדים בשיווק נאמנות, וזה לא סתם. הם משתמשים בכל מיני טריקים פסיכולוגיים כדי לגרום לנו להישאר נאמנים, גם אם זה לא תמיד לטובתנו.
- אפקט הבעלות: ברגע שיש לנו נקודות או הטבות שנצברו, אנחנו מרגישים בעלות עליהן, וקשה לנו לוותר עליהן. זה גורם לנו לבחור בחברה מסוימת גם אם יש חלופות טובות יותר. (מקור: המחקרים של דן אריאלי על קבלת החלטות).
- פחד מהפסד: אנחנו שונאים להפסיד יותר ממה שאנחנו אוהבים להרוויח. החברות מנצלות את זה על ידי יצירת תחושה שאם נעזוב, נפסיד משהו יקר ערך.
- הוכחה חברתית: "כולם קונים שם, אז זה בטח טוב." אנחנו מושפעים מהבחירות של אחרים, וזה יכול לגרום לנו להישאר נאמנים לחברה מסוימת גם אם לא ניסינו חלופות.
אז מה עושים? איך נהנים מהיתרונות של לקוח מרוצה בלי ליפול למלכודת הנאמנות העיוורת?
איך יוצאים לחופשי? מדריך מעשי
- תעשו חשבון נפש (וחישובים): כמה אתם באמת מרוויחים מהנאמנות שלכם? האם ההטבות שאתם מקבלים שוות את המחיר שאתם משלמים? תבדקו מחירים של חלופות אחרות ותראו אם באמת משתלם לכם להישאר.
- תנסו דברים חדשים: אל תפחדו לצאת מאזור הנוחות שלכם. תנסו מוצרים או שירותים של חברות אחרות. אולי תגלו משהו טוב יותר? אני למשל התחלתי להשוות מחירים באתרי השוואת מחירים קטנים וגילתי חנויות בוטיק שההתייחסות בהן הייתה כל כך אישית שממש לא התגעגעתי לרשת הגדולה.
- תקשיבו לאינטואיציה שלכם: אם אתם מרגישים לא בנוח, אם אתם מרגישים שמנסים לנצל אתכם, אל תתביישו לעזוב. לפעמים עדיף לשלם קצת יותר ולקבל שירות טוב והוגן.
- תזכרו: אתם הלקוחות, לא ההיפך: לחברות צריכה להיות נאמנות אליכם, ולא להיפך. אל תתפשרו על פחות מהמגיע לכם.
רגעי תובנה קטנים
- הנאמנות האמיתית היא לעצמכם.
- אף חברה לא שווה את הכסף או הזמן שלכם, אם אתם לא מרוצים.
- בחירה חופשית היא זכות, לא חובה.
אני יודעת, זה קשה. גם לי לקח זמן להשתחרר מהאחיזה של תוכניות הנאמנות. אבל ברגע שהתחלתי לשים את עצמי במקום הראשון, פתאום ראיתי כמה אפשרויות יש לי, וכמה כסף אני יכולה לחסוך.
אז בפעם הבאה שאתם עומדים לבחור בחברה מסוימת רק בגלל הנאמנות, תעצרו רגע ותשאלו את עצמכם: האם זה באמת מה שאני רוצה? האם זה באמת הכי טוב בשבילי?
ואולי, רק אולי, תגלו שיש עולם שלם של אפשרויות שמחכה לכם שם בחוץ.
מה דעתכם? האם אתם מרגישים שבויים של חברות מסוימות? אשמח לשמוע את הסיפורים שלכם בתגובות! אולי נגלה יחד עוד דרכים לצאת לחופשי.
