האמת? תמיד הייתי אלופת המבצעים. ממש גאה בעצמי כשמצאתי חולצה ב-20 שקל או קניתי עשרה זוגות גרביים ב"שלוש במחיר של אחד". הייתי בטוחה שאני חוסכת כסף, שאני חכמה יותר מכולם. אבל אז, לפני כמה שנים, קרה לי משהו שגרם לי לחשוב אחרת.
הזמנתי סט מצעים סופר זול באינטרנט. הוא הבטיח משי רך ונעים, ובפועל קיבלתי משהו שמזכיר נייר זכוכית. אחרי כביסה אחת הוא התחיל להתפורר, וגיליתי שחבל לי לא רק על הכסף, אלא גם על הזמן והאנרגיה שבזבזתי. זה היה הרגע בו התחלתי לשאול את עצמי: מה המחיר האמיתי של הזול?
הרי זה לא רק הכסף.
זה גם הזמן שאנחנו מבזבזים על חיפוש המבצעים, על תיקונים, על החלפות, על התמודדות עם מוצרים שמקולקלים אחרי שימוש אחד. זה גם הפגיעה בסביבה, כי הרבה פעמים מוצרים זולים מיוצרים בתנאים לא אתיים ומשתמשים בחומרים מזיקים. וזה גם, איך לומר, קצת מעליב.
אני אסביר.
כשקונים משהו ממש זול, אנחנו בעצם אומרים לעצמנו שאנחנו לא שווים יותר מזה. אנחנו מורידים את הערך של עצמנו. ואני לא חושבת שזה משהו שאנחנו צריכים לעשות לעצמנו.
אבל רגע, אני לא אומרת שצריך לקנות רק דברים יקרים. ממש לא. אני בעד לחפש דילים טובים, אבל אני חושבת שחשוב לעשות את זה בצורה מודעת. לשאול את עצמנו: האם המוצר הזה באמת איכותי? האם הוא יחזיק מעמד לאורך זמן? האם הוא מיוצר בתנאים הוגנים?
מה שמזכיר לי מחקר מעניין שמצאתי לא מזמן: מחקר של אוניברסיטת קיימברידג' (מקור: University of Cambridge Institute for Sustainability Leadership) הראה שלצרכנים יש נטייה להעריך יתר על המידה את החיסכון הכספי המיידי ממוצרים זולים, ולהמעיט בערך הנזק הסביבתי והחברתי שהם גורמים. זה גרם לי לחשוב - האם אנחנו בכלל מודעים למחיר המלא שאנחנו משלמים?
עכשיו, בואו נדבר על בגדים. זה תחום שאני מאוד אוהבת, אבל גם תחום שיכול להיות מאוד בעייתי מבחינה מוסרית. תעשיית האופנה המהירה היא אחת המזהמות ביותר בעולם, ורבים מהעובדים בתעשייה הזו מרוויחים שכר רעב ועובדים בתנאים קשים.
אז מה אפשר לעשות?
אני לא יודעת.
אני באמת לא יודעת. אני עדיין מנסה להבין את זה בעצמי. אבל אני חושבת שהצעד הראשון הוא להיות מודעים. להבין שאנחנו משלמים מחיר כלשהו על כל דבר שאנחנו קונים, ושהמחיר הזה לא תמיד גלוי לעין.
אני יודעת, זה נשמע קצת מלחיץ. זה נשמע כמו שאני אומרת שצריך להפסיק לקנות דברים בכלל. אבל זה לא מה שאני אומרת. אני פשוט חושבת שאנחנו צריכים להיות יותר מודעים לבחירות שלנו. לקנות פחות, לקנות יותר איכותי, לתמוך בעסקים אתיים.
יום אחד, כשחיפשתי רעיונות לרהיטים אקולוגיים, נתקלתי בסרטון של טיקטוקרית צעירה (מקור: חשבון טיקטוק העוסק באופנה בת קיימא) ששיפצה רהיטים ישנים שמצאה ברחוב. זה היה פשוט גאוני! זה לא רק חסך כסף, זה גם נתן לי השראה ליצור משהו ייחודי ואישי. אבל יותר מזה, זה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי, כי ידעתי שאני עושה משהו טוב לסביבה.
אגב, אחד הדברים שלמדתי בדרך הקשה הוא ש"זול" יכול להיות מאוד יקר בטווח הארוך. קניתי פעם נעליים ממש זולות, והן החזיקו מעמד בקושי חודש. בסוף קניתי זוג איכותי יותר, והוא החזיק מעמד שנתיים. תחשבו על זה.
אז מה אני מנסה להגיד בעצם?
אני מנסה להגיד שאנחנו צריכים להיות יותר מודעים למחיר האמיתי של הזול. שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם החיסכון הכספי הזה באמת שווה את זה? האם אנחנו מוכנים לשלם מחיר סביבתי או חברתי בשביל זה?
כי בסופו של דבר, אנחנו מקבלים את מה שאנחנו משלמים עליו. ואם אנחנו משלמים בזול, אנחנו נקבל מוצר זול, שירות זול, חוויה זולה. ואני לא חושבת שאנחנו צריכים להסתפק בזה.
אני מזמינה אתכם לחשוב על זה. מה אתם חושבים? האם אתם מוכנים לשלם קצת יותר בשביל מוצרים איכותיים ואתיים? אשמח לשמוע את המחשבות שלכם.
