האמת? התרגשתי כמו ילדה קטנה כשקניתי את שואב האבק הרובוטי. דמיינתי את עצמי יושבת על הספה עם ספר, בזמן שהוא מנקה בשקט וביעילות את הבית. חלום! אבל מהר מאוד התברר שהמציאות קצת פחות ורודה.
חשבתם פעם על זה, שלפעמים אנחנו כל כך עסוקים בלחפש פתרונות טכנולוגיים, שאנחנו שוכחים לשאול את עצמנו מה באמת מפריע לנו?
הרובוט עבד, כן? הוא שאב אבק. אבל הוא גם נתקע מתחת למיטה, השאיר פסים על השטיח, ובאופן כללי – השרה אווירה של כאוס קטן בבית. והרעש? אוי, הרעש! ניסיתי להתרכז בעבודה, אבל כל רבע שעה הייתי קופצת בבהלה כשהוא היה נתקע בקיר.
אז אחרי כמה חודשים מתוסכלים, החלטתי להיפרד ממנו. קשה להודות, אבל ההשקעה שלי פשוט לא השתלמה. הייתי בטוחה שחסכתי לעצמי זמן, אבל בסוף ביליתי יותר זמן בלתקן את הנזקים שלו מאשר אם הייתי שואבת בעצמי.
ואז גיליתי את הפתרון המוזר הזה – ניקיון מדיטטיבי. שמעתם על זה?
אני יודעת, זה נשמע קצת מופרך. אבל תנו לי להסביר. קראתי פעם מאמר מעניין ב"פסיכולוגיה היום" (Psychology Today) על הקשר בין פעולות מונוטוניות כמו שטיפת כלים למצב תודעה מדיטטיבי. זה גרם לי לחשוב... אולי אני מפספסת משהו.
במקום לראות בניקיון מטלה מעצבנת, התחלתי להתייחס אליו כאל זמן לעצמי. כן, אני יודעת מה אתן חושבות – משוגעת! אבל הקשיבו לי.
קודם כל, מוזיקה. מוזיקה טובה, שמרגיעה ומכניסה לאווירה. עזבתי את הפודקאסטים והרצאות הטד, ובחרתי בפלייליסט של מוזיקה קלאסית או ג'אז רגוע.
אחר כך, התחלתי להתרכז בתחושות. איך המים החמימים מרגישים על הידיים, איך הריח של חומר הניקוי ממלא את האוויר. איך האבק נעלם והרצפה מבריקה.
וזה עבד!
אני לא צוחקת. הפסקתי להיות לחוצה. התחלתי להרגיש יותר מחוברת לבית שלי. פתאום, הניקיון הפך להיות סוג של תרפיה. זה לא רק ניקיון, זה רגע של שקט, נשימה עמוקה, הזדמנות להיות עם עצמי.
וגילוי נאות: לא תמיד זה עובד. יש ימים שאני עדיין מתעצבנת על הלכלוך, ומתגעגעת לשואב הרובוטי (במיוחד אחרי ארוחת ערב גדולה!). אבל רוב הזמן, אני מוצאת את עצמי נהנית מהתהליך.
הנה משהו שאני תוהה לגביו - האם איבדנו את הקשר לפעולות היומיומיות הפשוטות האלה? האם אנחנו ממהרים כל כך לחפש פתרונות טכנולוגיים, שאנחנו שוכחים להעריך את הכוח של המגע האנושי?
יכול להיות שהתשובה היא כן. אבל אני גם חושבת שיש מקום לשילוב. יש ימים שאני עדיין משתמשת בשואב אבק רגיל (אני לא פנאטית!), אבל אני עושה את זה מתוך מודעות, ולא מתוך תחושה שאני חייבת לסיים את זה כמה שיותר מהר.
פעם חשבתי שפתרון הניקיון המושלם נמצא בטכנולוגיה. עכשיו אני מבינה שהוא נמצא בתוכי. הוא נמצא ביכולת שלי להפוך מטלה משעממת להזדמנות לצמיחה אישית.
מה אתכן חושבות? האם ניסיתן פעם ניקיון מדיטטיבי? אשמח לשמוע את החוויות שלכן!
