אוקיי, אני חייבת לספר לכן משהו. זה מביך, זה טיפשי, אבל זה לגמרי שינה לי את החשיבה על ניקיון, פרקט, ואפילו קצת על החיים עצמם.
זה התחיל בתור ערב רגיל. אני, סרט טוב, ובירה קרה. אתן כבר מנחשות מה קרה, נכון? נכון. כוס הבירה פשוט החליטה לעשות צניחה חופשית על רצפת הפרקט החדשה שלי. פאניקה. מוח מרוץ. "מה עושים?! מה עושים?!"
המוח שלי מיד רץ לכל האזהרות ששמעתי על פרקט: "מים יהרסו אותו! הוא יתנפח! הוא ייסדק!" התחלתי לנגב בטירוף, אבל אז עצרתי. משהו לא הסתדר לי. כל החיים מלמדים אותנו לפחד מ"נזקים", מלכלוך, מטעויות. אבל מה אם לפעמים דווקא בתוך הכאוס הזה מסתתרת האמת?
החלטתי לעשות משהו מטורף.
במקום לנגב את כל הבירה עד הסוף, השארתי חלק קטן. כן, בכוונה. רציתי לראות מה יקרה.
כולכן בטח חושבות שאני משוגעת, אבל חכו.
למחרת בבוקר, ניגשתי לכתם הבירה עם לב דופק. ציפיתי לראות פרקט נפוח, דהוי, הרוס. אבל מה שראיתי היה… שום דבר. כלום. הכתם נעלם. לא נשאר זכר. כאילו מעולם לא הייתה שם בירה.
וזהו. זה היה הרגע הזה שהכל השתנה.
זהירות, תובנה עמוקה לפנייך: לפעמים, מה שאנחנו מפחדים ממנו הוא לא באמת כל כך נורא.
התחלתי לחקור. קראתי מחקרים על סוגי פרקטים שונים, על תגובת עץ לנוזלים (מקור: "Wood Handbook – Wood as an Engineering Material" של שירות היערות האמריקאי, למקרה שאתן סקפטיות). גיליתי שסוג הפרקט שלי, פרקט למינציה איכותי, למעשה עמיד יותר בפני נוזלים ממה שחשבתי.
אבל זה לא רק עניין של פרקט. זה היה עניין של גישה. כמה פעמים אנחנו נמנעים מלנסות דברים חדשים, רק בגלל הפחד מכישלון? כמה פעמים אנחנו מנקים יותר מדי, מנסים להיות מושלמים, במקום פשוט להיות?
החלטתי להמשיך עם הניסוי. הפעם, עם יין אדום. (אל תגלו לאף אחד).
הפעם, לא נלחצתי. נתתי ליין לשבת קצת יותר זמן. ניגבתי בעדינות. ושוב – הפרקט שרד.
כמובן, אני לא ממליצה לשפוך בירה ויין על הפרקט שלכן באופן קבוע. אבל הניסוי הזה לימד אותי שיעור חשוב: לא כל מה שמפחיד אותנו באמת מזיק לנו. לפעמים, אנחנו צריכים לקחת סיכון, להתלכלך קצת, כדי לגלות את האמת.
וגם… אולי כדאי לקרוא קצת יותר על החומרים שמרכיבים את הבית שלנו. מפתיע כמה מידע אפשר למצוא (מקור: אתר האינטרנט של "המועצה לבנייה ירוקה בישראל", לבדיקת תקנים ואישורים).
רגע של כנות: אני לא אומרת לכן עכשיו לזרוק את כל חומרי הניקוי ולעשות מה שבא לכן. אני עדיין שוטפת רצפה ומקרצפת כתמים. אבל אני עושה את זה עם קצת יותר קלילות, עם קצת פחות פחד.
אז מה למדנו?
- פרקט הוא לא תמיד כל כך שביר כמו שאומרים.
- טעויות יכולות להיות הזדמנויות ללמידה.
- לפעמים, כדאי לקחת סיכון קטן כדי לגלות משהו גדול.
ואולי… אולי אני צריכה להפסיק לשתות בירה ליד הפרקט שלי. אבל מצד שני…
אני משאירה את השאלה הזו פתוחה. מה דעתכן? האם אי פעם עשיתן ניסוי משוגע בבית שלכן וגיליתן משהו מפתיע? אני ממש רוצה לשמוע!
