האמת? תמיד קצת בזתי לטרנד הניקוי הטבעי הזה. נו, אתן יודעות, אלה עם החומץ והסודה לשתייה. חשבתי לעצמי: "נו באמת, מה כבר יכול חומץ לעשות לעומת חומר ניקוי שמבטיח להרוג 99.9% מהחיידקים?". הייתי בטוחה שזה גימיק, משהו לאנשים שיש להם הרבה זמן פנוי.
ואז הגיע המשבר. כן, משבר ניקיון. גיליתי שאני מוציאה הון קטן על חומרי ניקוי מיוחדים לכל פינה בבית. ריסוס לשיש, תרסיס לאמבטיה, נוזל לרצפה, ג'ל לאסלה... רשימה אינסופית! והכי גרוע? הרגשתי רע עם עצמי. לא רק בגלל הכסף, אלא בגלל הפלסטיק, הכימיקלים… משהו שם הרגיש לי לא נכון.
אז החלטתי לעשות מעשה. לא ממקום אידיאולוגי, כן? ממקום של ייאוש כלכלי וסקרנות בריאה. התחלתי לחקור. התחלתי בניסויים.
הניסוי (המבולגן) שלי התחיל
התחלתי בחיפוש באינטרנט. בין שלל המתכונים המבטיחים, מצאתי כמה שנראו לי הגיוניים. חומץ, סודה לשתייה, לימון, שמנים אתריים… "בוא נראה מה זה שווה," אמרתי לעצמי בספקנות.
התחנה הראשונה: האמבטיה. תמיד שנאתי לנקות את האמבטיה. כל כך הרבה עובש, כל כך הרבה אבנית! ניסיתי תרסיס חומץ ומים ביחס של 1:1, פלוס כמה טיפות שמן עץ התה (שמעתי שהוא אנטי-בקטריאלי). ריססתי, חיכיתי כמה דקות, ושפשפתי.
האמת? הופתעתי. ממש הופתעתי. האבנית ירדה בקלות, העובש התחיל להיעלם. זה לא היה כמו קסם, אבל זה עבד. ועוד יותר הופתעתי מהריח. במקום ריח כימיקלים חריף, היה ריח לימוני עדין.
זה היה רגע מכונן.
התחנה השנייה: המטבח. השיש, הכיריים, הכיור – כולם היו זקוקים נואשות לניקוי. ניסיתי משחת סודה לשתייה ומים לניקוי הכיריים, ותרסיס חומץ לשיש. שוב, תוצאות מפתיעות. השיש היה מבריק, הכיריים היו נקיות.
הטעות (היקרה) שלי עם האסלה
פה הייתה הנפילה שלי. שמעתי שאפשר להשתמש בחומץ לניקוי האסלה, אבל לא בדקתי מספיק. שפכתי חומץ לאסלה, ואז הוספתי אקונומיקה. טעות! זה יצר תגובה כימית מסוכנת שגרמה לי להשתעל ולפתוח את כל החלונות. למדתי את הלקח בדרך הקשה. תמיד, אבל תמיד, תחקרו לפני שאתם מערבבים חומרים! לא כל מה שמבטיח תוצאות מדהימות ברשת באמת עובד. אפילו האתר של משרד הבריאות מזהיר מפני שילוב חומרי ניקוי שונים.
מה למדתי מהניסוי הביתי שלי?
קודם כל, למדתי שחומרי ניקוי טבעיים יכולים להיות יעילים מאוד. הם לא תמיד יעבדו כמו חומרי ניקוי קנויים (לפעמים צריך קצת יותר מאמץ), אבל הם בהחלט עושים את העבודה.
שנית, למדתי שאפשר לחסוך הרבה כסף. במקום לקנות עשרה חומרי ניקוי שונים, אני קונה חומץ, סודה לשתייה, לימון, ושמנים אתריים. זה הרבה יותר זול, וזה גם יותר טוב לסביבה.
שלישית, למדתי שזה בסדר לעשות טעויות. הניסוי שלי לא היה מושלם. עשיתי טעויות, למדתי מהן, ושיפרתי את השיטות שלי.
הכי חשוב? הבנתי שהרבה מהידע שלנו על ניקיון מבוסס על שיווק, לא על מדע.
חומרי ניקוי טבעיים: לא רק טרנד חולף
חומרי ניקוי טבעיים הם לא סתם טרנד חולף. הם דרך יעילה, זולה וידידותית לסביבה לנקות את הבית. הם לא תמיד הפתרון המושלם, אבל הם בהחלט שווים ניסיון.
אבל רגע, מה עם החיידקים?
זה תמיד הייתה השאלה שלי. "אבל איך אני אהרוג את כל החיידקים בלי חומר ניקוי חזק?" ובכן, מסתבר שחומץ וסודה לשתייה הם אנטי-בקטריאליים ואנטי-פטרייתיים טבעיים. מחקרים הראו שחומץ יכול להרוג חיידקים כמו אי קולי וסלמונלה. (מקור: "Antimicrobial activity of vinegar against foodborne pathogens" מאת Entani E, Asai M, Tsujihata S, Miyazakia Y, Ogawa M, Sasaki J, Food Microbiol. 1998 Mar;15(2):181-8.)
אז כן, אולי זה לא יהרוג 99.9% מהחיידקים, אבל זה בהחלט יעזור לשמור על הבית נקי ובטוח. וחוץ מזה, האם אנחנו באמת צריכים להרוג את כל החיידקים? מחקרים מראים שחשיפה לחיידקים מסוימים יכולה לחזק את המערכת החיסונית שלנו. (מקור: "The hygiene hypothesis and its implications for home hygiene" מאת Bloomfield SF, Rook GA, Scott EA, Shanahan F, Clin Microbiol Rev. 2016 Jul;29(3):805-38.)
לאן מכאן?
הניסוי שלי ממשיך. אני עדיין לומדת, עדיין מתנסה, ועדיין עושה טעויות. אבל אני כבר לא משתמשת בחומרי ניקוי יקרים ומלאי כימיקלים. אני מנקה את הבית שלי בחומרים טבעיים, ואני מרגישה הרבה יותר טוב עם זה.
אז מה אתכן? האם תנסו את זה בעצמכן? ואם כבר ניסיתן, מה עבד לכן ומה לא? אשמח לשמוע את התובנות שלכן!
