אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. באמת נדבר. כי כמה פעמים מצאתן את עצמכן בהייה מוחלטת בערימת הכביסה האינסופית, או במקרר שמזכיר יותר ניסוי מדעי כושל מאשר מקום לאחסן בו אוכל? אני יודעת, גם לי זה קורה. יותר מפעם אחת.
ואז זה מכה בי – הרי אני חיה בעידן הדיגיטלי! לא יכול להיות שאין איזו אפליקציה או כלי שיכול להפוך את ניהול הבית הזה למשהו… נסבל? אולי אפילו… מהנה?
האמת, התחלתי סקפטית. חשבתי שאמצא רק עוד "פתרונות" שמבטיחים הרים וגבעות, ובסוף משאירים אותי עם יותר תסכול מאשר סדר. אבל אז, אחרי כמה ניסויים כושלים (וכן, גם כמה דמעות של ייאוש מול מחיר המנוי של אפליקציה אחת ספציפית), מצאתי את הכלים שעובדים בשבילי. וכן, אני אומרת "כלים" בלשון רבים, כי האמת היא שאין פתרון קסם אחד שמתאים לכולן. (ואם מישהי מוצאת כזה, שתתקשר אליי מיד!).
אז מה בעצם קרה? איך הצלחתי להפוך את המשימות הביתיות האלה ממטלה מעיקה למשהו שאפילו… אני לא מאמינה שאני אומרת את זה… קצת נהנית ממנו?
ההארה הגיעה דווקא מספר על התנהגות של גיימרים
כן, קראתן נכון. במקום לחפש טיפים לאימהות עסוקות (שאני מעריכה מאוד, אבל לפעמים מרגישות כמו עוד לחץ), מצאתי את ההשראה שלי דווקא בספר על איך גיימרים מצליחים להישאר ממוקדים ומחוברים למשימות מורכבות במשך שעות על גבי שעות. (אני מדברת על "Reality is Broken" של ג'יין מקגוניגל, מומלץ בחום!).
ומה התובנה המרכזית? הפיכת משימות למשחק. גיימיפיקציה.
אל תגלגלו עיניים. אני יודעת שזה נשמע קצת מטופש, אבל תחשבו על זה רגע: במשחק, יש לכם מטרה ברורה, אתגרים מוגדרים, משוב מיידי (נקודות, ניצחונות קטנים) ו… חשוב מכל… תחושת שליטה. וזה בדיוק מה שחסר לנו בניהול בית שוטף!
אז איך לוקחים את הקונספט הזה ומשלבים אותו בחיי היומיום שלנו? בשבילי, זה התחיל עם אפליקציה אחת פשוטה.
אפליקציית ה-To-Do List שהצילה אותי (ואולי גם אתכם)
אני יודעת, אני יודעת. אפליקציות לניהול משימות זה לא בדיוק רעיון חדש. אבל אחרי שניסיתי כמה וכמה כאלה (כולל כמה שהיו כל כך מסובכות שהן גרמו לי לרצות לחזור לפתקאות דביקות), מצאתי אחת שעבדה בשבילי: Todoist.
הקסם שלה הוא בפשטות. היא מאפשרת לי לרשום את כל המשימות שלי (קטנות כגדולות), לקבוע להן תאריך יעד, לתת להן עדיפות, ואפילו לחלק אותן לפרויקטים שונים. נשמע בנאלי? אולי. אבל הנה מה שהפך אותה לשימושית במיוחד בשבילי:
- היכולת להפוך את המשימות להרגל: האפליקציה מאפשרת לי להגדיר משימות חוזרות באופן אוטומטי. למשל, "להוציא את הזבל" כל יום ראשון בערב. זה חוסך לי את הצורך לזכור כל דבר, וזה כבר חצי מהעבודה.
- חלוקת משימות לפרויקטים: אני יכולה ליצור פרויקט ל"ניקיון הבית", פרויקט ל"קניות בסופר", ופרויקט ל"סידורים מחוץ לבית". זה עוזר לי לשמור על סדר וארגון, ולא להרגיש מוצפת.
- תחושת הישג: כל פעם שאני מסמנת משימה כ"הושלמה", אני מקבלת תחושת סיפוק קטנה. וכן, זה אולי נשמע קצת טיפשי, אבל האמת היא שהתחושות הקטנות האלה מצטברות לתחושה גדולה יותר של שליטה והצלחה.
וזה בדיוק העניין: זה לא רק על ניהול המשימות עצמן, אלא על ניהול התחושות שלנו לגבי המשימות האלה.
אבל רגע, מה עם הרגעים האלה שאני פשוט לא מצליחה להתחיל?
כן, אני יודעת שזה קורה. גם לי זה קורה. יש ימים שאני מסתכלת על רשימת המשימות שלי ופשוט מתמלאת בתחושת חוסר אונים. איך אפשר להתמודד עם זה?
הנה כמה טיפים שעובדים בשבילי:
- חוק שתי הדקות: אם משימה לוקחת פחות משתי דקות, תעשו אותה מיד! זה יעזור לכם להיפטר ממשימות קטנות ומעצבנות, ויפנה לכם מקום להתמודד עם המשימות הגדולות יותר.
- טכניקת הפומודורו: הגדירו טיימר ל-25 דקות, ותעבדו על משימה אחת בלי הפרעות. אחרי 25 דקות, קחו הפסקה של 5 דקות. תעשו את זה 4 פעמים, ואז קחו הפסקה ארוכה יותר של 20-30 דקות. הטכניקה הזאת עוזרת לי להישאר ממוקדת ולא להרגיש מוצפת.
- היו נדיבים עם עצמכם: אל תצפו מעצמכם להיות מושלמים. זה בסדר אם לא תספיקו הכל. העיקר שתעשו קצת, ושתהיו מודעים לזה שאתם עושים כמיטב יכולתכם.
ומה עם ה"ניצחון הקטן" הזה שהזכרתי בכותרת?
הניצחון הקטן שלי הגיע כשגיליתי שניהול המשימות הביתיות לא חייב להיות עונש. שהוא יכול להיות אפילו… סוג של משחק. משחק שבו אני קובעת את הכללים, משחק שבו אני מקבלת נקודות על כל דבר שאני עושה, ומשחק שבו אני תמיד יכולה לנצח.
וכן, אני יודעת שזה נשמע קצת קיטשי, אבל האמת היא שזה עובד. זה עובד כי זה עוזר לי לשנות את הגישה שלי, לראות את המשימות הביתיות לא כעול, אלא כאתגר.
אז מה אתן אומרות? מוכנות לנסות? אולי אפליקציה חדשה? אולי גישה אחרת? אולי… סתם קצת יותר חמלה עצמית?
האמת היא שאין לי את כל התשובות. אני עדיין לומדת, עדיין מתנסה, ועדיין עושה טעויות. אבל אני יודעת דבר אחד בטוח: ניהול הבית לא חייב להיות מלחמה. הוא יכול להיות גם קצת… כיף.
ואולי, רק אולי, זה כל מה שאנחנו צריכות.
