אוקיי, בואו נדבר על ניהול זמן. אבל באמת נדבר, בלי כל הבולשיט של "תתחיל את הבוקר ב-5 בבוקר" ו"תעשה מדיטציה 20 דקות ביום". כי האמת? ניסיתי. נואשות ניסיתי. והתוצאה הייתה בעיקר תסכול.
זוכרים את התקופה הזו שהייתי בטוחה שאם רק יהיה לי את היומן המושלם, העטים הצבעוניים והשיטה הכי טרנדית מטיקטוק – החיים שלי יהפכו למאורגנים? כן… זה לא קרה. מה שקרה זה שהרגשתי עוד יותר גרוע עם עצמי כשזה לא עבד. כאילו לא מספיק שאני לא מספיקה כלום, אני גם נכשלת בניסיון להיות יעילה!
אז אחרי שנים של ניסוי וטעייה (הרבה יותר טעייה, אם להיות כנה), הגעתי לכמה תובנות, וגם מצאתי כמה אפליקציות שעוזרות לי – אבל לא בצורה המעצבנת הזו של "בואי אני אגיד לך מה לעשות". יותר בכיוון של "בואי נראה איך אפשר לתמוך בך במסע שלך".
הבטחה רגשית? תרגישו פחות אשמה ויותר בשליטה. הבטחה פרקטית? תכירו אפליקציות שיעזרו לכם לתעדף משימות בלי לגרום לכם לרצות לזרוק את הטלפון על הקיר.
אז מה למדתי על ניהול זמן (וקצת על עצמי)?
קודם כל, ניהול זמן הוא לא מטרה – הוא כלי. כלי שעוזר לנו לחיות את החיים שאנחנו רוצות לחיות. אם את מרגישה שאת חיה כדי לעמוד בלו"ז, משהו פה ממש לא בסדר.
נקודת מפנה: המטרה היא לא להיות יעילה יותר, אלא להיות נאמנה יותר לעצמך.
האמת היא שלקח לי הרבה זמן להבין את זה. הייתי כל כך עסוקה בלנסות לעמוד בסטנדרטים של מישהו אחר – הבוס שלי, החברה שלי, אמא שלי, האינסטגרם שלי – ששכחתי לשאול את עצמי מה אני באמת רוצה לעשות.
ואז קראתי את הספר "The 7 Habits of Highly Effective People" (Covey, 1989), ופתאום הבנתי שהכל מתחיל בלתעדף דברים לפי הערכים שלי. (אוקיי, כן, זה ספר קצת חנפני, אבל היו בו כמה תובנות זהב).
שאלתי את עצמי: מה הכי חשוב לי בחיים? משפחה, יצירתיות, בריאות, קריירה? ופתאום היה לי יותר קל להגיד "לא" לדברים שלא משרתים את הערכים האלה.
אוקיי, אבל מה לגבי אפליקציות? הנה כמה שאני אוהבת (ואחת שאני שונאת במיוחד):
- Trello: תאמינו לי, ניסיתי את כל אפליקציות ניהול הפרויקטים בעולם. אבל טרלו פשוט עובדת לי. היא ויזואלית, גמישה, ואני יכולה להתאים אותה לצרכים שלי. אני אוהבת במיוחד את האפשרות ליצור לוחות שונים לכל תחום בחיים שלי – עבודה, פרויקטים אישיים, ואפילו תכנון ארוחות. מה שהכי מדהים הוא שאני יכולה לשתף פעולה עם אנשים אחרים בקלות (כמו בן הזוג שלי שצריך תזכורת קבועה להוריד את הזבל).
- Todoist: אם טרלו היא קצת "אוברקיל" בשבילך, Todoist היא אופציה מצוינת. היא פשוטה, קלה לשימוש, ומאפשרת לך ליצור רשימות משימות, להגדיר תאריכי יעד, ותזכורות. מה שאני הכי אוהבת בה זה את האפשרות לתעדף משימות – אני פשוט נותנת להן כוכב לפי החשיבות שלהן, וזה עוזר לי להתמקד במה שבאמת חשוב.
- Forest: אם אתן סובלות מהסחת דעת כרונית (כמוני), Forest יכולה להיות מצילת חיים. האפליקציה הזו מאפשרת לכן "לשתול עץ" ולקבוע פרק זמן שבו אתן רוצות להתרכז. אם אתן יוצאות מהאפליקציה במהלך הזמן הזה, העץ מת. זה אולי נשמע קצת מטופש, אבל זה עובד! אני מרגישה הרבה יותר מוטיבציה להישאר מרוכזת כשאני יודעת שאני מצילה עץ וירטואלי.
- האפליקציה שאני שונאת: any.do: מצטערת, אבל אני פשוט לא מבינה את ההייפ. היא נראית נחמד, אבל היא כל כך מוגבלת באפשרויות שלה! היא מרגישה לי כמו בוס מעצבן שכל הזמן אומר לי מה לעשות. אולי זה רק אני, אבל אני מעדיפה אפליקציות שנותנות לי יותר חופש ויצירתיות.
אבל רגע, יש עוד משהו…
לפני כמה חודשים נתקלתי במחקר מעניין שפורסם ב"Journal of Applied Psychology" (Claessens et al., 2007) שמצא שאנשים שמאמינים שהם יכולים לשלוט בזמן שלהם – מצליחים יותר.
התובנה המפתיעה: האמונה שלך ביכולת שלך לנהל זמן, חשובה יותר מהטכניקה עצמה.
זה גרם לי לחשוב – אולי כל הניסיונות שלי להיות מאורגנת נכשלו כי מלכתחילה לא האמנתי שאני מסוגלת לזה? אולי הייתי צריכה לעבוד קודם כל על הביטחון העצמי שלי, ורק אחר כך על הטכניקות?
אז התחלתי לעשות משהו קצת שונה – התחלתי לחגוג הצלחות קטנות. כל פעם שהצלחתי לעמוד במשימה קטנה, נתתי לעצמי טפיחה על השכם (והרבה פעמים גם שוקולד). זה אולי נשמע טיפשי, אבל זה עזר לי לבנות ביטחון עצמי ובהדרגה גם להשתפר בניהול הזמן שלי.
אז מה הלאה?
אני עדיין לא מומחית לניהול זמן. אני עדיין מאחרת לפעמים לפגישות, ועדיין יש לי ימים שבהם אני מרגישה שאני טובעת בעבודה. אבל למדתי להרפות, להיות יותר סלחנית כלפי עצמי, ולהתמקד במה שבאמת חשוב.
ואולי זה בעצם כל הסיפור – ניהול זמן הוא לא רק עניין של טכניקה, אלא גם עניין של גישה. עניין של אהבה עצמית. עניין של הבנה שכולנו בני אדם, וכולנו עושים טעויות.
איזו אפליקציה הכי מדברת אליך ממה שתיארתי פה? או שאולי יש לך המלצה משלך? אני סקרנית לשמוע!
