אוקיי, בואו נדבר תכל'ס. רשימות מטלות. אני יודעת, אני יודעת, זה נשמע כמו עוד נושא משעמם שמבטיח פרודוקטיביות שיא, אבל בפועל גורם לנו להרגיש עוד יותר גרוע עם עצמנו. אני שם, עשיתי את זה, קניתי את החולצה (הווירטואלית, לפחות).
אני זוכרת תקופה שהייתי כותבת רשימות מטלות מפורטות, עם צבעים שונים, אייקונים חמודים, ועדיין - בסוף היום הייתי מסתכלת על הרשימה הזו ומרגישה תחושת כישלון עצומה. כאילו, מה הקטע? הרי השקעתי זמן ומאמץ, למה זה לא עובד?
ואז הבנתי משהו, לאט לאט, תוך כדי ניסוי וטעייה (הרבה טעייה, אם להיות כנה): רשימות מטלות הן לא סוף הדרך, הן רק כלי. והכלי הזה, כמו כל כלי אחר, צריך להתאים לנו אישית.
אז איך הופכים רשימת מטלות מכלי דיכוי לכלי העצמה? בואו נצלול פנימה.
1. הקסם של המטרה הקטנה: למה גודל כן קובע (בעיקר אם הוא קטן)
כולנו חוטאים בזה: כותבים מטלות שנשמעות כמו משימות לכל החיים. "לכתוב ספר", "למצוא עבודה", "לסדר את הבית". ברור שלא נסיים אותן! הן גדולות מדי, מפחידות מדי, ופשוט משתקות אותנו.
הטריק הוא לפרק את המשימות הענקיות האלו לצעדים קטנטנים. במקום "לכתוב ספר", תכתבו "לכתוב 200 מילים". במקום "למצוא עבודה", תכתבו "לעדכן את קורות החיים". זה נשמע מובן מאליו, אבל היישום עושה את כל ההבדל.
למה זה עובד? כי ניצחונות קטנים גורמים לנו להרגיש טוב. כל משימה קטנה שאנחנו מסיימים משחררת דופמין במוח, וזה גורם לנו לרצות להמשיך. זה כמו משחק וידאו - אנחנו רוצים לעבור לשלב הבא! (ואם כבר מדברים על משחקים, מחקרים מראים שאלמנטים של גיימיפיקציה יכולים להגביר את המוטיבציה שלנו. מי היה מאמין?).
2. להיות ריאליסטים זה סקסי (או לפחות עוזר להישאר שפויים)
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא להעמיס על עצמנו יותר מדי. אנחנו חושבים שאנחנו סופרמנים (או סופרוומנס), ומתכננים יום שלם עם משימות שייקח שלושה ימים לסיים.
אז הנה השאלה הקשה: כמה זמן באמת לוקח לנו לעשות דברים? תהיו כנים עם עצמכם. אם אתם יודעים שלוקח לכם שעה לגהץ חולצה (כן, יש אנשים שמגהצים חולצות!), אל תכתבו "לגהץ חולצה" ותקציבו לזה 10 דקות.
אני יודעת, קשה להודות שאנחנו לא יעילים כמו שאנחנו רוצים להיות, אבל זה הצעד הראשון לקראת רשימת מטלות ריאלית. ורשימת מטלות ריאלית היא רשימה שאפשר באמת לסיים.
3. החוק הבלתי כתוב של "מטלות שנעלמות": איך לטפל במשימות שמסרבות להיגמר
לפעמים, יש משימות שפשוט נשארות ברשימה שלנו לנצח. הן רודפות אותנו, גורמות לנו להרגיש אשמים, ובסופו של דבר, גורמות לנו להתעלם מהרשימה כולה.
מה עושים? יש כמה אפשרויות:
- למחוק: לפעמים, אנחנו שמים משימות ברשימה שלנו רק בגלל שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים. אבל אם המשימה הזו כבר לא רלוונטית, או אם אנחנו פשוט לא רוצים לעשות אותה, תמחקו אותה! זה משחרר.
- לדחות: אם המשימה חשובה, אבל אין לנו זמן או אנרגיה לעשות אותה עכשיו, תדחו אותה למועד מאוחר יותר. אבל תהיו ספציפיים! אל תכתבו "לדחות", תכתבו "לדחות ליום חמישי בשעה 10:00".
- למסור: אם יש לכם אפשרות למסור את המשימה למישהו אחר, תעשו את זה! זה לא אומר שאתם עצלנים, זה אומר שאתם חכמים. (ואם אתם מרגישים אשמים, תחשבו על זה כעל מתנה שאתם נותנים למישהו אחר).
4. רשימת המטלות היא לא רק עבודה: איך לשלב את החיים ברשימה
אני יודעת, אני יודעת, רשימת מטלות אמורה להיות על עבודה ודברים חשובים. אבל האמת היא שהחיים שלנו מורכבים מהרבה יותר מזה.
לכן, אני ממליצה לכם לשלב ברשימה שלכם גם דברים שגורמים לכם להרגיש טוב. "לקרוא ספר", "לצאת להליכה בטבע", "לשתות קפה עם חברה טובה". הדברים הקטנים האלו עוזרים לנו להטעין מצברים, ונותנים לנו אנרגיה להתמודד עם המשימות הקשות יותר.
5. הטעות הכי גדולה שאנחנו עושים עם רשימות מטלות (ומה אפשר ללמוד מזה)
הטעות הכי גדולה היא לחשוב שרשימת מטלות היא פתרון קסם. היא לא. רשימת מטלות היא רק כלי, וכמו כל כלי, היא צריכה להתאים לנו אישית.
אני יודעת שאולי קיוויתם שאני אתן לכם נוסחה סודית לרשימת מטלות מושלמת, אבל האמת היא שאין דבר כזה. מה שעובד בשבילי, אולי לא יעבוד בשבילכם. וזה בסדר גמור.
הדבר הכי חשוב הוא להתנסות, ללמוד מה עובד בשבילכם, ולהתאים את הרשימה שלכם לצרכים שלכם. ואם אתם טועים בדרך, אל תדאגו. כולנו טועים. העיקר זה ללמוד מהטעויות, ולהמשיך לנסות.
אז, מה אתם הולכים לנסות ברשימת המטלות שלכם מחר? אולי תקטינו משימה אחת ענקית למשהו קטן ובר השגה? אולי תוסיפו לרשימה משהו שממש עושה לכם טוב? אני סקרנית לשמוע!
