אני זוכרת את היום הזה כאילו היה אתמול. אני, נעמה, עם החוש הטכני ה"מפותח" שלי (ציניות קלה, תסלחו לי), החלטתי שאני יודעת יותר טוב מחשמלאי מוסמך. האסון של דוד החשמל עמד לצאת לדרך.
תאמינו לי, לפני שהפכתי למכורה לכל דבר שקשור לאנרגיה מתחדשת ותיקוני בית חכמים, הייתי קצת... פחות זהירה. חשבתי שאני יודעת הכל, או לפחות מספיק כדי להחליף גוף חימום בדוד. מה כבר יכול להיות?
נו, אז ככה.
התחלתי בביטחון עצמי מופרז, כשהידע שלי מסתכם בסרטון יוטיוב אחד (טעות קלאסית, אני יודעת!). אבל לא הקשבתי לקול הפנימי שאמר "נעמה, אולי כדאי להזמין בעל מקצוע?". התוצאה? קצר חשמלי, חושך בכל הבית, וריח שרוף באוויר. לא בדיוק מה שתכננתי לאותו אחר צהריים.
חשבתי לעצמי, "איך זה יכול להיות? ראיתי את הסרטון! זה נראה כל כך פשוט!". אבל אז הבנתי - ידע הוא לא הכל. ניסיון, סבלנות, ובעיקר, הכרה במגבלות שלך הם קריטיים. ואני? הייתי חסרת סבלנות, חסרת ניסיון, ומודעות עצמית לא הייתה הצד החזק שלי באותו יום.
מאז, למדתי הרבה. והיום, אני רוצה לשתף אתכם בתובנות שלי, לא רק על תיקון דודי חשמל (אותו אני משאירה לחשמלאים מוסמכים), אלא על הגישה הנכונה לפתרון בעיות, על למידה, ועל איך כישלון יכול להיות הזרז הכי טוב לצמיחה.
העולם לא מחולק רק לשחור ולבן – יש טונות של גווני אפור באמצע.
אז בואו נצלול פנימה, עם קצת צחוק, קצת רצינות, והרבה כנות.
מקורות מפתיעים: איפה מוצאים את התשובות האמיתיות?
כשניסיתי להבין מה השתבש, לא רצתי רק לגוגל. אחרי שהחשמלאי (המציל שלי) תיקן את הנזק, שאלתי אותו שאלות בלי סוף. רציתי להבין את ה"למה" ולא רק את ה"איך". דיברתי גם עם חברים שעוסקים בשיפוצים, קראתי בלוגים של אנשי מקצוע, ואפילו נברתי בספרים ישנים של אבא שלי על חשמל!
מצאתי שהשילוב של ידע פורמלי (כמו מדריכים מקצועיים – כן, גם כאלה קיימים!) עם ניסיון מעשי (סיפורים של אנשים שעשו את זה לפניי) הוא שילוב מנצח.
איך יוטיוב בלבל אותי – והלקח שלמדתי
סרטוני יוטיוב הם כלי מדהים, אבל הם לא תחליף לניסיון אמיתי. הסרטון הציג את התהליך בצורה פשוטה ונקייה, בלי להזכיר את הסיכונים האפשריים, את הניואנסים הקטנים, או את העובדה שלכל דוד יש את ה"אופי" שלו.
אגב, גיליתי שיש המון מידע שגוי באינטרנט. מחקר של אוניברסיטת הרווארד מצא שרבים מסרטוני ה"עשה זאת בעצמך" באינטרנט מכילים מידע לא מדויק ואף מסוכן. אז קחו הכל בערבון מוגבל, וצליב מידע תמיד.
הספק ככלי לשיפור – לא כאויב
אחרי האסון, התחלתי לפקפק בעצמי. "אולי אני לא מספיק טובה?", תהיתי. אבל אז הבנתי שהספק הזה הוא לא אויב, אלא כלי. הוא מאפשר לי לבחון את עצמי, ללמוד, ולצמוח.
התחלתי לשאול את עצמי שאלות קשות: "מה אני באמת יודעת?", "מה אני צריכה ללמוד?", "איפה אני יכולה לקבל עזרה?". השאלות האלה הובילו אותי למסע של למידה והתפתחות אישית.
התובנה המפתיעה: זה לא רק על תיקון דוד
אבל כאן מגיעה התובנה המפתיעה באמת. האסון של דוד החשמל לא היה רק על תיקון דוד. הוא היה על למידה, על צמיחה, ועל איך כישלון יכול להפוך להזדמנות. הוא היה על ההבנה שאני לא מושלמת, וזה בסדר.
החוסר שלמות הוא מה שהופך אותנו לאנושיים.
היום, אני ניגשת לכל אתגר בגישה אחרת. אני עדיין לומדת, עדיין טועה, אבל אני עושה את זה בזהירות, בסבלנות, ועם הרבה יותר מודעות עצמית. ואני יודעת שאם אני צריכה עזרה, לא מתביישת לבקש אותה.
אז מה למדנו? שגם אם יש לכם את החוש הטכני הכי מפותח בעולם, לפעמים כדאי להזמין בעל מקצוע. שכישלון הוא לא סוף העולם, אלא התחלה של מסע חדש. ושצריך לקחת סרטוני יוטיוב בערבון מוגבל (אבל לא לוותר עליהם לגמרי!).
אבל יותר מהכל, למדתי שלהודות בטעויות זה לא בושה, אלא כוח. ושהצחוק הוא הדרך הכי טובה להתמודד עם אתגרים.
אז מה הסיפור שלכם? איזה "אסון" לימד אתכם משהו חשוב על עצמכם? אני ממש רוצה לשמוע!
