אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. חודש ינואר, הקור הירושלמי חודר לעצמות, ואני, עטופה בשלוש שכבות של פליז, פותחת את חשבון החשמל. המספרים שם גרמו לי להרגיש כאילו קיבלתי סטירה מצוננת. לא רק שהיה לי קר, עכשיו גם הייתי במינוס רציני.
הדבר הראשון שעשיתי, כמו כל אדם מודרני, היה להתקשר לאמא. "אמא'לה, אני לא מבינה! איך הגעתי לסכום כזה? אני בטח אצטרך למכור כליה כדי לשלם את זה!" אמא, בקולה הרגוע והאינסופי, אמרה לי לנשום עמוק ולבדוק את הבידוד של הבית.
אבל לפני שנצלול לבידוד ולטיפים איך לחסוך בחשמל, בואו נדבר רגע על הפיל הורוד בחדר: למה אנחנו בכלל סובלים מקור מקפיא בתוך הבית שלנו? למה אנחנו משלמים הון תועפות על חימום שאמור לעשות אותנו מאושרים ובמקום זה משאיר אותנו מתוסכלים ועצבניים?
זו שאלה יותר גדולה מסתם "כמה עולה קוט"ש". היא נוגעת לאיכות החיים שלנו, ליכולת שלנו להרגיש בנוח במרחב האישי שלנו, ולא, אני לא מגזימה.
למה אנחנו קופאים (וגם משלמים על זה הון)?
אז, חזרתי לבדוק את הבידוד של הבית. גיליתי שחלונות העץ העתיקים שלי הם בעצם פורטלים לקוטב הצפוני. כל בריזה הכי קלה חדרה דרכם כאילו אין מחר. וכאן התחיל המסע שלי להבין איך אפשר לנצח את הקור בלי לפשוט את הרגל.
מקור מספר 1: "מחקרים מראים שעד 30% מחום הבית בורח דרך חלונות לא מבודדים" (מכון המחקר לבנייה ירוקה). המספר הזה הדהים אותי. שליש מהחימום שאני משלמת עליו פשוט מתנדף לאוויר!
אז מה עושים?
- הפתרון המתבקש (והיקר): החלפת חלונות. כן, זה פתרון מצוין, אבל גם יקר מאוד. עבור רובנו, כולל אני באותה תקופה, זה היה בגדר חלום רחוק.
- הפתרון הזול (יחסית): איטום חלונות. קניתי סיליקון לאיטום חלונות, התחמשתי בסבלנות ופשוט סתמתי כל סדק ורווח. זה לקח זמן, אבל זה היה שווה את זה. הרגשתי שינוי מיידי בטמפרטורה בחדר.
- הפתרון המפתיע: וילונות עבים. כן, שמעתם נכון. וילונות עבים יכולים ליצור שכבת בידוד נוספת ולמנוע בריחת חום. אני קניתי וילונות קטיפה עבים במיוחד, והם הפכו להיות לא רק פונקציונליים, אלא גם חלק מהעיצוב של הבית.
אבל רגע, זה לא הכל.
חימום חכם: מאיפה מתחילים?
אחרי שטיפלתי בבידוד, הבנתי שהבעיה השנייה היא בשיטת החימום שלי. אני, כמו רבים אחרים, השתמשתי במזגן על חימום. טעות! טעות! טעות!
המזגן צורך המון חשמל, במיוחד כאשר הוא עובד על חימום. בנוסף, הוא מייבש את האוויר בצורה קיצונית, מה שגורם לי לכאבי ראש ולעור יבש.
מקור מספר 2: "צריכת החשמל של מזגן בחימום גבוהה בעד 50% מצריכת החשמל שלו בקירור" (אתר חברת החשמל). וואו. זה היה רגע של הארה.
אז מה עשיתי?
- הפתרון האקולוגי (והנעים): תנור אינפרא אדום. גיליתי את היתרונות של תנורי אינפרא אדום. הם מחממים את האובייקטים בחדר ולא את האוויר, מה שאומר שהם יותר יעילים בצריכת החשמל ויותר נעימים (לא מייבשים את האוויר).
- הפתרון הנוסטלגי: בקבוק חם. כן, אני יודעת שזה נשמע מצחיק, אבל בקבוק חם במיטה לפני השינה עושה פלאים. הוא מחמם את המיטה בצורה נעימה ומונע ממני להדליק את החימום בלילה.
- הפתרון המשפחתי: שמיכת פוך טובה. השקעתי בשמיכת פוך איכותית, והיא הפכה להיות החברה הכי טובה שלי בחורף. היא מחממת אותי בצורה נעימה ועוטפת, ואני פשוט נהנית להתכרבל בתוכה.
חשבון הנפש האמיתי: מה למדתי מכל זה?
המאבק שלי בקור המקפיא ובחשבון המפחיד לימד אותי כמה דברים חשובים:
- הכי חשוב זה לבדוק. לבדוק מה צורך הכי הרבה חשמל, לבדוק את הבידוד, לבדוק אם יש פתרונות חלופיים זולים יותר.
- אל תפחדו להתנסות. ניסיתי כל מיני דברים, חלקם עבדו, חלקם לא. אבל בסופו של דבר, מצאתי את השילוב הנכון עבורי.
- זה לא רק כסף. זה גם איכות החיים שלנו. זה היכולת שלנו להרגיש בנוח במרחב האישי שלנו.
אז, מה אתכם? מה הטיפים שלכם להתמודדות עם הקור המקפיא וחשבון החשמל המפחיד? שתפו אותי בתגובות! אולי ביחד נמצא את הפתרון המושלם עבור כולנו.
אני עדיין לומדת ומנסה דברים חדשים, ואשמח לשמוע מה עובד בשבילכם. אולי גם אני אגלה משהו חדש!
