האמת? תמיד פחדתי משרברבים. לא יודעת למה. אולי זה החשש מהלא נודע, מהסכום הבלתי צפוי שינחת לי על הראש. ואולי סתם כי יש משהו מאיים במישהו שנכנס לי הביתה עם ארגז כלים גדול משלי.
אבל בואו נדבר תכל'ס – מי אוהב סתימות? במיוחד כשזה קורה בדיוק כשאת ממהרת לפגישה חשובה או, כמו במקרה שלי, רגע לפני הדייט הכי חשוב בחיים שלי (כן, כן, אני יודעת שזה נשמע קלישאתי).
אז הנה אני, עומדת מול הכיור המציף, שערות סוררות צפות על פני המים המלוכלכים, והדייט שלי אמור להגיע בעוד שעה. פאניקה קלה.
הטלפון כבר היה מוכן לחיוג לשרברב הראשון שמצאתי בגוגל, כשלפתע צץ לי בראש סרטון יוטיוב שראיתי לפני כמה חודשים על פתרונות ביתיים לסתימות. נו, אתן יודעות, אחד מאותם סרטונים שאתן רואות בשתיים בלילה כשאתן לא מצליחות להירדם.
מה הסיכוי שזה יעבוד? האמת? הערכתי אותו בסביבות ה-0.001%. אבל מה היה לי להפסיד? הדייט שלי? הוא כבר בדרך.
החומרים? סודה לשתייה וחומץ. שני חברים ותיקים שלי במטבח.
הורדתי את שארית המים מהכיור (משימה מגעילה בפני עצמה, אני חייבת לציין), שפכתי חצי כוס סודה לשתייה, ואחריה כוס שלמה של חומץ.
שימו לב, זה מתחיל לתסוס.
ואז… כלום.
או ככה לפחות זה נראה בהתחלה. חיכיתי. דקה. שתיים. שלוש. כלום לא קורה. "נו, ברור", חשבתי לעצמי, "עבדת על עצמך, נעמה. עכשיו את גם תאחרי לדייט וגם תצטרכי לשלם לשרברב הון".
ואז שמעתי את זה. בועות עולות. רעש גרגור עמום.
זה עובד?
חיכיתי עוד קצת, ואז שטפתי במים חמים. הכל ירד! פשוט ככה!
אני יודעת, זה נשמע כמו פרסומת זולה, אבל אני נשבעת שזה קרה. לא יודעת אם זה היה שילוב קסום של סודה לשתייה וחומץ, או פשוט מזל טהור, אבל הסתימה נפתחה.
הנה תובנה קטנה בשבילכן: לפעמים הפתרונות הכי פשוטים נמצאים ממש מתחת לאף שלנו.
אבל זה לא הסוף של הסיפור.
אחרי שהתקלחתי והתלבשתי בזריזות (והספקתי להגיע לדייט בזמן!), התחלתי לחשוב על זה יותר לעומק. למה בעצם פחדתי כל כך מהשרברב? האם זה באמת רק בגלל הכסף? או שאולי יש כאן משהו יותר עמוק?
קצת מחקר באינטרנט (תודה לך, גוגל) העלה כמה נקודות מעניינות. מסתבר שהרבה נשים חשות אי נוחות להזמין בעלי מקצוע הביתה, במיוחד אם הן גרות לבד. זה משלב חשש מניצול, פחד מחוסר ידע, וגם, בואו נודה בזה, קצת חשש להיות מוחלשות במצב הזה. (מקור אפשרי: מחקרים על פערים מגדריים בשוק השירותים הביתיים)
ואז הבנתי. זה לא רק על הסתימה בכיור. זה על היכולת שלי לקחת שליטה על המרחב שלי, על הבית שלי, על החיים שלי.
יכולת היא כוח.
האם זה אומר שאני לעולם לא אזמין שרברב שוב? ברור שלא. יש דברים שפשוט דורשים מומחה. אבל זה כן אומר שאני אנסה קודם כל לפתור בעיות בעצמי. שאני אחקור, אלמד, אתנסה. שלא אפחד לשאול שאלות (גם אם הן נראות טיפשיות).
ומה עם הדייט? הוא היה נהדר! סיפרתי לו על ההרפתקה שלי עם הסודה לשתייה והחומץ, והוא צחק ואמר שהוא תמיד ידע שאני אישה מיוחדת. (תודה לך, גורל).
אז מה למדתי מכל זה?
- לא לפחד מבעלי מקצוע (אבל גם לא לפחד לנסות דברים לבד).
- סודה לשתייה וחומץ הם חברים טובים במצבי חירום.
- הדייטים הכי טובים מתחילים עם סתימה בכיור.
אבל הכי חשוב: לפעמים, הדרך הכי טובה לפתור בעיה היא פשוט להתחיל לנסות. ולא לפחד מכישלון. כי גם אם זה לא יעבוד, תמיד אפשר להזמין שרברב. אבל לפחות תדעי שניסית.
ואתן? איזה "פחד מקצועי" אתן הצלחתן לנצח לאחרונה? ספרו לי בתגובות! אולי נפתח ביחד את הסתימה הבאה.
