האמת? שנים חייתי בפחד מוחלט להוריד נעליים אצל אנשים. אתן יודעות, הסיטואציה הזאת שאת מגיעה הביתה של חברה, היא מבקשת שתורידי נעליים, ואת מתפללת חזק שהגרביים שלך תואמות ו... שהריח לא יקדים אותך. זה היה הסיוט הכי גדול שלי.
אני, נעמה, בלוגרית לייפסטייל ו(בדיעבד) גורו לריחות נעליים (מי היה מאמין?), כאן כדי לשתף אתכן במסע המטורף שלי לגילוי הנוסחה המנצחת לנעליים שמריחות טוב – ואני מבטיחה לכן, זה לא רק סודה לשתייה!
למה הריח הזה בכלל קורה?!
אז ככה, לפני שנגיע לפתרונות, בואו נדבר על האשם העיקרי: חיידקים. כן, יצורים מיקרוסקופיים חוגגים בתוך הנעליים שלנו, מתענגים על הזיעה והתאים המתים, ומייצרים את הריח הלא נעים הזה. זה לא רק עניין של היגיינה אישית, גם הנעליים עצמן סופגות את הלחות והחיידקים, ונוצרת שם מערכת אקולוגית שלמה!
פעם חשבתי שאני פשוט מזיעה יותר מאחרים, או שהנעליים שלי פשוט "מסריחות". אבל אז קראתי מחקר מעניין במיוחד בכתב העת Journal of Applied Microbiology (כן, גם אני הופתעתי מעצמי!) שמסביר איך סוגים שונים של חיידקים גורמים לריחות שונים. ממש ניחוח גבינה צרפתית לעומת גרביים של ספורטאי!
וזה הוביל אותי לשאול את עצמי – אם הבעיה היא חיידקים, למה אנחנו מתמקדים רק בבישום הריח, ולא בחיסול החיידקים עצמם?
סודה לשתייה? זה רק קצה הקרחון
בטח שמעתן על סודה לשתייה. אני ניסיתי! בהתחלה זה עבד יופי, אבל אחרי כמה פעמים הנעליים פשוט קיבלו ריח של סודה לשתייה מעורבב עם... נו, עם מה שהיה שם קודם. לא משהו.
הבנתי שצריך משהו יותר חזק, יותר ממוקד. התחלתי לחקור חומרים טבעיים אנטי-בקטריאליים, קראתי על שמנים אתריים, על חומץ, על חשיבות האוורור.
התגלית המפתיעה: תה ירוק?
הנה משהו שלא ציפיתן לו: תה ירוק! כן, אותו תה שאתן שותות בבוקר יכול להיות הפתרון לבעיית הריח. מסתבר שתה ירוק מכיל טאנינים, שהם חומרים טבעיים בעלי תכונות אנטי-בקטריאליות ואנטי-פטרייתיות. זה עובד מעולה!
איך עושים את זה? פשוט חולטים שני שקיקים של תה ירוק במים רותחים, מחכים שיתקרר קצת, טובלים מטלית בתה ומנגבים איתה את פנים הנעל. משאירים לייבוש מלא. אני עושה את זה פעם בשבוע וזה עוזר פלאים.
אבל רגע, זה לא הכל!
השיטה המשולבת: ניצחון מוחץ על הריח
אחרי ניסוי וטעייה, בניתי שיטה משולבת שעובדת בשבילי כמו קסם:
- אוורור: תמיד, אבל תמיד, תוציאו את הנעליים לאוורור אחרי כל שימוש. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל רובנו פשוט זורקים את הנעליים בערימה בכניסה לבית.
- ניקוי קבוע: אחת לשבועיים, אני מנקה את הנעליים מבפנים עם מטלית לחה וחומץ לבן. זה עוזר לחסל את החיידקים העקשנים.
- תה ירוק: כמו שהסברתי קודם.
- גרביים נושמות: השקיעו בגרביים איכותיות מכותנה או מבמבוק, שיודעות לספוג זיעה ולנשום. גרביים סינתטיות רק מחמירות את הבעיה.
- רוטציה: אל תנעלו את אותן נעליים יום אחרי יום. תנו להן זמן להתאוורר ולהתייבש בין שימוש לשימוש.
אני יודעת, זה נשמע כמו הרבה עבודה, אבל תאמינו לי, זה שווה את זה.
ההודאה שלי: לא תמיד מצליחה
אני לא מושלמת, כן? יש ימים שאני שוכחת לאוורר את הנעליים, יש ימים שאני נשברת ונועלת את הנעליים האהובות שלי יומיים ברצף. וזה בסדר! המטרה היא לא להיות פנאטית, אלא להיות מודעת ולעשות את המקסימום.
מה למדתי?
הריח בנעליים הוא לא גזר דין. הוא בעיה שאפשר לפתור, אבל צריך להבין את המקור שלה. זה לא רק עניין של ריח טוב, זה עניין של בריאות, של היגיינה, וגם... תודו, של ביטחון עצמי.
אז, מה אתכן? מוכנות לנסות את השיטה שלי? אשמח לשמוע בתגובות מה עובד בשבילכן, ומה לא. יחד נצא למלחמה בריח הנעליים!
אני באמת סקרנית – מה הדבר הכי מוזר שניסיתן כדי להיפטר מריח הנעליים? שתפו אותי!
